ת"א 9266-04-11 angstorm technologies inc נ' פלוני

1.לפני בקשה לפסלות שופט מן הטעם של חשש ממשי למשוא פנים.

2.יש לציין כי הבקשה המקורית לפסלות לא הסבירה אלו קשרים פסולים סבור הנתבע שיש לי עם התובעת ואך נטען בה, שבשלוש החלטות שונות פסקתי כנגד הנתבע, בניגוד לדין ולהגיון, והדבר מעיד הטייה לטובת התובעת. הבקשה לפסלות שופט הוגשה ערב ישיבת ההוכחות ומיד העברתי אותה לתגובת הצד שכנגד וציינתי שאין לי שום היכרות אישית עם מי מנציגי התובעת, ואף את בא כוחה איני מכירה.

3.במהלך ישיבת ההוכחות וחקירתו הנגדית של הנתבע הסתבר כי הוא סבור שכב' השופט לייבו (שופט נוער בבית משפט זה) הוא שהניע אותי לפסוק כנגד הנתבע. ומדוע שכב' השופט יתערב בתיק? לטענת הנתבע, בטרם מינויו היה השופט עורך דין עצמאי, ושכר שירותי משרד, במשרד של בא כוחה הקודם של התובעת. לשיטתו של הנתבע, עם מינויו כשופט הוא פנה אלי, והטה את דעתי כנגד הנתבע.

3.אפתח ואומר כי לא היו דברים מעולם. השופט לייבו מעולם לא שוחח עימי בנוגע לתובענה זו, ולמעשה בשל העיסוק השונה שלנו בתחום המשפט, מעולם לא החלפנו יותר ממילות נימוסין. מעולם לא נתקלתי בבקשת פסלות המעוררת טענות כל כך קשות, כנגד שני שופטים מכהנים, וכל זאת ללא כל תשתית עובדתית מינימלית. הכפשה זו היא קשה במיוחד, שכן שמם הטוב של השופטים חשוב לעשיית צדק ומראית פני הצדק, ואין להשחיר אותו על נקלה.

4.אוסיף ואציין כי הנתבע או באי כוחו כנראה חשו שטענה זו אינה ראויה ואינה מבוססת, והעובדה היא שכל התיק התנהל באמצעות עורך דין אחד, ואילו בקשת הפסלות הוגשה על ידי עורך דין אחר. התנהלות זו אף היא פסולה, שכן צד להליך אינו יכול להיות מיוצג באופן כפול על ידי עורכי דין שונים, כאשר האחד טוען אין משוא פנים, והשני עומד על טענה מכפישה ופוגענית זו.

5.כך או כך, כפי שכבר ציינתי אין כל רסיס של אמת בטענות הנתבע בעניין זה.

6. עוד טוען הנתבע כי ניתן ללמוד ממספר החלטות שלי כי דעתי ננעלה כנגדו, ובוודאי שניתן ללמוד זאת מכך שדחיתי את בקשתו לדחיית מועד ישיבת ההוכחות, שבעקבותיה הגיש את בקשת הפסלות.

7. ההלכה היא כי בקשת פסלות צריכה להיות מוגשת בהזדמנות ראשונה ( ראו לדוגמא, עא 2991/15 ‏ ‏ פסגות נריה בע"מ נ' רשות המיסים בישראל, ניתן ביום 10.5.15) ולא ברור מדוע הבקשה הוגשה חודשים ארוכים אחרי שהנתבע סבר שאני נוקטת במשוא פנים כנגדו ודעתי בהחלטותיי השונות ננעלה.

8.בנוסף יש לציין כי הנתבע לא ערער על אף אחת מהחלטות אלו, והליך של פסלות שופט לא נועד לערער על החלטות, ואף לא להפוך אותן על ידי קניית פורום אחר. הלכה פסוקה היא כי אין די בכך שצד לא מרוצה מהחלטות של בית המשפט, כדי להקים עילת פסלות, וכי ככל שניתן להשיג על החלטות בית המשפט בהקשר זה, מקומם בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות (ע"א 8876/14 פרידמן נ' בית חולים וולפסון (15.3.2015)). הלכה היא כי קבלת החלטות דיוניות במסגרת ההליך אינה יוצרת כשלעצמה חשש למשוא פנים (ראו ע"פ 8999/14 בן שטרית נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (1.1.2015); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 178-174 (2006)). הלכה זו נכונה גם כאשר מדובר ברצף של החלטות דיוניות שמשקלן המצטבר הוא היוצר חשש למשוא פנים מצד השופט שפסלותו מבוקשת (ראו ע"פ 3504/92

הלפרן נ' מדינת ישראל (28.10.1992) וראו גם עפ 4525/15 ‏ ‏ שני רוזנפלד נ' מדינת ישראל, ניתן ביום ‏30.6.2015).