ח. נ' ברק ואח'

לפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מתאונת דרכים שאונתה לו ביום 15.09.2013 (להלן: "התאונה"), עת נהג בקטנוע ונפגע מרכב הנהוג בידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") אשר השימוש בו היה מבוטח ע"י הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") בעת התאונה.

הקטנוע עליו רכב התובע במועד התאונה לא היה מבוטח בביטוח חובה ועל כן הוגשה תביעה זו בהתאם להוראות פקודת הנזיקין [נוסח משולב].

טענות התובע 

על פי התביעה, התאונה ארעה עת נהג התובע בקטנוע בדרכו חזרה ממקום העבודה לביתו באחד מרחובות העיר חיפה. רכב הנתבע יצא מחנייה מצדו הימני של הכביש, מבלי ליתן זכות קדימה לתובע, והתנגש בקטנוע, היא התאונה האמורה.

התובע טוען, כי התאונה ארעה בשל אשמו הבלעדי של הנתבע וכי אין לזקוף לחובת התובע אשם תורם. כן נטען כי בהיות הנתבעת המבטחת של רכב הנתבע על פי פוליסת ביטוח חובה כדין, והואיל ולקטנוע עליו רכב התובע לא היה כאמור ביטוח חובה על פי דין, הרי שהנתבעת אחראית לפיצוי התובע בגין נזקיו בעטיה של התאונה מכוח סעיף 3 (א) (1) לפקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל-1970.

כתוצאה מהתאונה נפגע התובע בברך, במרפק וקרסול ימין ופונה לקבלת טיפול רפואי במחלקת תאונות במרכז הרפואי "לין" בחיפה, שם עבר סדרה של בדיקות וצילומים ואובחן כסובל מנפיחות ורגישות מעל הפטישון החיצוני, הגבלה בתנועות ומפצעי שפשוף באמה. התובע טופל ושוחרר לביתו עם המלצה למעקב רפואי ומנוחה.

התובע המשיך לסבול מכאבים בגינם נותר במעקב וטיפול רפואי במסגרת קופ"ח.

התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה והתובע נבדק ע"י ועדה רפואית שקבעה, כי לא נותרה בו נכות צמיתה עקב התאונה הנדונה.

כתוצאה מהתאונה נעדר התובע מעבודתו באופן מלא החל מיום 16.09.13 ועד ליום 18.10.13. בגין התקופה הנ"ל קיבל התובע דמי פגיעה בשיעור 75% מהכנסתו מהמוסד לביטוח לאומי.

התובע עתר לפסוק לו סך של כ- 37,000 ₪ בגין נזקים מיוחדים ובתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט ולרבות אגרה.

טענות הנתבעים 

בכתב הגנתם, כפרו הנתבעים באחריותם לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה דנן וטענו, כי הנתבע אינו אחראי כלל לתאונה וזו אירעה באשמתו המלאה של התובע ובגין נהיגתו הרשלנית.

כמו כן, נטען כי גם אם ייקבע שהתאונה אירעה באשמו המלא או החלקי של הנתבע, הרי שאירע נזק קל שאינו מצדיק כל פיצוי ולחילופין, אף אם היה מקום לפסוק פיצוי כלשהו, הרי שפיצוי זה נבלע בתגמולי המל"ל ששולמו לתובע בגין התאונה הנדונה.

ההסדר הדיוני 

לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית בתיק, הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה יינתן פסק דין מנומק על סמך החומר הקיים בתיק, ללא עדויות ולאחר הגשת סיכומים בכתב (פרוטוקול דיון מיום 18.01.17).

דיון והכרעה 

מאחר שהקטנוע עליו רכב התובע במועד התאונה לא בוטח בביטוח חובה, נשללת זכאותו לתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 והוא רשאי לתבוע את המזיק (הנתבע ומבטחתו) לפי פקודת הנזיקין בגין נזקי הגוף אשר נגרמו לו. בע"א 2591/09 אנואר אלנסארה נ' אברהם שליסל ואח' (להלן: "פרשת שליסל") נקבע כי נפגע שנשללה ממנו הזכות לתבוע את נזקיו בהתאם לחוק הפיצויים, עומדת לו הזכות לתבוע את נזקיו מהמזיק בהתאם לדיני הנזיקין הכלליים ואין להגביל את הזכות לפיצויים לתקרות הקבועות בחוק הפיצויים ובתקנות שהותקנו מכוחו.

בסיכומיהם (עמ' 2) חזרו בהם הנתבעים מהכפירה באחריות הנתבע לתאונה, למעט רשלנות תורמת מצד התובע בשל נהיגה במהירות מופרזת. לפיכך, יתמקד הדיון בשאלת האשם התורם ובשיעור הנזק.