ש.א. נ' א.מ.ל. אמריקן לייזר בע"מ

1.התובעת ביצעה טיפולים להסרת שיער אצל הנתבעת באזור הפנים וכתוצאה מהם סובלת מצמיחת יתר של שיער שחור ועבה בפניה. לטענת התובעת, הנתבעת ביצעה את הטיפולים באופן רשלני ומוטעה, וגרמה לנזקים משמעותיים, והכל ללא הסברים מתאימים ובלי למסור לה את כל המידע בנוגע לסיכונים וסיבוכים אפשריים, שהביאו לתוצאה המצערת.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

2.התובעת ילידת 1994, פנתה לסניף הנתבעת באשדוד לצורך טיפולים להסרת שיער בלייזר לצמיתות. לטענת התובעת, הוסבר לה כי מדובר בטיפול ללא סיכונים וכי צפויות תוצאות טובות ומהירות. בחודש דצמבר 2016 חתמה התובעת על מסמכי התקשרות והיא החלה בביצוע הטיפולים, ללא בדיקה או אבחון של עורה.

התובעת טענה כי לאחר הטיפולים הראשונים החלו להופיע בפניה פצעים, שהלכו והחמירו, ובהמשך החל להפתעתה לצמוח בפניה שיער שחור, גס, דמוי זקן גברי. התובעת מסרה כי למרות טיפולים נוספים שמטרתם היתה לתקן את התוצאה. הפצעים בפניה לא חלפו וגם צמיחת היתר המשיכה והחמירה. התובעת הבהירה שלא הוסבר לה כי זו תוצאה אפשרית של הטיפולים, וכי אם היתה יודעת שקיימת אפשרות כזו, לא היתה מסכימה לסיכון זה והיתה נמנעת מביצוע הטיפולים.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית הקובעת כי הטיפול שניתן לתובעת היה רשלני, תוך סטייה מפרקטיקה רפואית סבירה. התובעת טענה (בסעיף 21 לתצהירה) שהיא מבצעת טיפולי שיקום, שיימשכו שנים רבות עד להשבת המצב לקדמותו.

3.לטענת הנתבעת, לא היתה כל התרשלות מצדה: התובעת קיבלה את כל ההסברים הנדרשים לרבות בדבר סיכונים וסיבוכים אפשריים, והיא חתמה על טופס הסכמה מפורט. לשיטת הנתבעת, ככל שתוצאת הטיפול אינה אופטימלית, הרי שמדובר בסיכון ידוע – אף שאינו גדול – שהתממש בעניינה של התובעת אולם אינו קשור ואינו נובע מרשלנות או ליקוי בטיפול, שבוצע באופן מיטבי ומקובל.

הנתבעת הגישה חוות דעת רפואית לפיה הטיפול בתובעת בוצע בנוהל המקובל ובהתאם לפרוטוקול השימוש בציוד שנקבע על ידי היצרן.

דיון והכרעה

4.אקדים סוף דבר לראשיתו ואציין כי לא הוכחה סטייה מסטנדרט מקצועי סביר, ואולם, שוכנעתי כי נפגעה זכותה של התובעת לאוטונומיה ומשכך, היא זכאית לפיצויים בגין ראש נזק בלתי ממוני.

5.בשל הפער בין חוות הדעת של מומחי הצדדים, ועל אף התנגדות התובעת, מונה פרופ' אריה אינגבר כמומחה מטעם בית המשפט. אין בידי לקבל את טענות התובעת כיום בנוגע לכישוריו, ניסיונו ומקצועיותו של המומחה שמונה: הטענה לא הועלתה מיד לאחר המינוי ובטרם ניתנה חוות הדעת, שהוא המועד "הנכון" להגשת הסתייגות מזהות המומחה; לא הוגשה כל בקשה לפסול את חוות הדעת בשל הטענות שהובאו בסיכומי התובעת, לאחר חקירתו.

בנוגע למצב צמיחת השיער בפניה של התובעת, ציין המומחה בחוות דעתו את ממצאי הבדיקה הקלינית שערך: "מצאתי שיער כהה בולט בפניה בצורה קשתית בלחיים ובסנטר. כמו כן נראו מספר נגעי אקנה מפוזרים בפנים וצלקות קטנות שקועות בעיקר במצח. לציין שלתובעת עור סוג 3 עפ"י החלוקה של פיצפטריק... הופעת השיער העודף נקרא... תגובה פרדוקסלית שבה טיפול להסרת שיער גורם דווקא לצמיחת יתר של שיער. תגובה זו נגרמה, ללא ספק, עקב הטיפולים להסרת שיעור ע"י לייזר...השיער הכהה העודף שהופיע בעקבות טיפולי הלייזר להסרת שיער בולט מאד...".

6.נראה כי הצדדים אינם חלוקים בשאלת הנזק שנגרם (מסוג של צמיחת יתר של שיער עודף, כהה ובולט מאד) או בנוגע לקשר הסיבתי בין הנזק לבין הטיפולים שניתנו לתובעת על ידי הנתבעת. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלות אלה: האם הנתבעת התרשלה במתן הטיפול, אשר סטה מסטנדרט מקובל, והאם התובעת קיבלה הסבר מלא וראוי לסיכון לתוצאה זו, טרם חתימתה על מסמכי ההתקשרות ותחילת הטיפולים.

רשלנות מקצועית או רפואית

7.אין ספק כי קיימת לנתבעת חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובעת, בכל הנוגע לטיפול שניתן לה. ר' לעניין זה ע"א (מחוזי ת"א) 1239/07 דרמה לייזר השרון 1998 בע"מ נ' עבאדה (נבו 13.11.2008). עם זאת, יש לבחון אם הופרה חובת הזהירות במתן הטיפול, ואם יש קשר סיבתי בין הפרה זו לבין הנזק, כדי שהדבר יהווה התרשלות. הפרה של חובת זהירות במתן הסברים תיבחן בהמשך, בדיון בשאלה אם ניתנה הסכמה מדעת לטיפול ותוצאות העדר ההסכמה.

8.מומחה בית המשפט התייחס למחלוקת זו בין הצדדים וציין בחוות דעתו כי "טיפולי הלייזר להסרת שיער בתובעת לא [היו] רשלניים ותופעה זו של שיער עודף הופיעה לאחר טיפולים מקובלים." הצדדים לא זימנו את המומחים מטעמם להיחקר, אולם שניהם חקרו את מומחה בית המשפט (להלן: פרופ' אינגבר). בחקירתו הבהיר פרופ' אינגבר את הבסיס למסקנתו ומסר כי (עמ' 4 לפרוטוקול מיום 11.04.22 – להלן: פרוטוקול (א) – שורות 10-12): "לא ראיתי כוויות, לא ראיתי פיגמנטציה יוצאת דופן, לא ראיתי צלקות עמוקות שנגרמות עקב טיפולים. טיפול רשלני עושה צלקות עמוקות, לא ראיתי."

פרופ' אינגבר הבהיר כי (עמ' 4 (א) שורה 31 עד עמ' 5 שורה 3) כי "הערכה שלי היתה שהתובעת העור שלה סוג 3. אני מדגיש שוב, צמיחה פרדוקסלית מופיעה בכל הסוגים... אבל מבחינה סטטיסטית משום מה זה מופיע יותר בסוג 3... השיער שצומח כתוצאה מתגובה פרדוקסלית הוא לא שיער רגיל של נשים. זה שיער גברי, שחור... אולי יש לזה קשר לפיגמנט כי סוג 3 זה פיגמנטים...".

9.התובעת מבקשת לקבוע כי מאחר שלא אובחן סוג עורה טרם הטיפול, והתברר שסוג עורה רגיש באופן מיוחד לצמיחה פרדוקסלית, יש לקבוע כי הטיפול שניתן לה על ידי הנתבעת – טיפול שהחל ללא אבחון מתאים – היה רשלני. אין בידי לקבל עמדה זו, בשל אלה:

ראשית, לא הובאה אסמכתא שיש בה כדי לתמוך בעובדה כי סטדרנט מקצועי-רפואי סביר מחייב בדיקה אצל רופא טרם תחילת הטיפול, או אבחון מסוג אחר, לשם קביעת סוג העור. המומחה פרופ' אינגבר התייחס לעניין זה, אולם קבע כי אין נורמה המחייבת בדיקה אצל רופא טרם קבלת טיפול להסרת שיער בלייזר.

שנית, פרופ' אינגבר התייחס לסוגיה זו בחקירתו, וציין כי לטעמו, גם מי שסובלת משיעור יתר ועור כהה יכולה לעבור טיפול בהסרת שיער בלייזר (עמ' 5 (א) שורות 29-33). בהמשך הבהיר המומחה כי אם נערך אבחון ועולה כי למטופלת עור מסוג 3, היה נדרש למסור לה את נתוני הסיכון לצמיחה פרדוקסלית וכי היא חשופה לסיכון מוגבר, אולם ניתן היה לאפשר לה קבלת טיפול זה. כפי שקבע גב' השופט עמית בפסקה 11 לפסק דינו בע"א 6936/09 יהודה נ' כללית שירותי בריאות (5.3.2012) (להלן: עניין יהודה): "אמת המידה לבחינת רשלנות רפואית מבוססת על שיקול הדעת של הרופא הסביר בהתאם לנסיבות הקיימות לגבי החולה המסויים ובהתאם לנורמות הרפואיות שהיו מקובלות אותה העת בעולם הרפואה... אמנם, הפרקטיקה הרפואית אינה חזות הכל, וכבר נקבע בעבר כי היא, כשלעצמה, אינה יכולה לחרוץ את גורלה של שאלת ההתרשלות... אולם מוסכם על הכל כי לפרקטיקה המקובלת משקל נכבד בשאלה אם הייתה התרשלות, וטיפול על פי הפרקטיקה הנוהגת אף מקים חזקה כי הטיפול לא היה רשלני... בספרות המשפטית אף נמתחה ביקורת על הפסיקה שצמצמה את משקלה של הפרקטיקה הרפואית כמדד לאבן בוחן לרשלנות..." התובעת לא הוכיחה כי הפרקטיקה הרפואית מחייבת למנוע מהתובעת קבלת טיפול להסרת שיער בלייזר, בכלל או בשל סוג עורה בפרט.