ת"א 8986-07-19 תורג'מן ואח' נ' עו"ד ויזל ואח'

1. תביעה לסעד כספי בסך 300,000 ש"ח לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע), ותביעה שכנגד לסעד כספי בסך 71,088 ש"ח, אף היא לפי חוק איסור לשון הרע. במוקד הדיון עומד סכסוך בין נפגעת עבירות מין, גב' לירון תורג'מן (להלן: תורג'מן), לבין עו"ד נגה ויזל (להלן: עו"ד ויזל), אשר ייצגה את אחד העבריינים שהורשעו בביצוע העבירות.

רקע הדברים, התביעה העיקרית וטענות הצדדים

2. בשנת 2015 נפלה תורג׳מן קורבן לעבירות מין חמורות, לרבות אינוס ומעשי סדום, אשר בוצעו בה במהלך שירותה הצבאי על ידי חיילים בבסיס "חצרים", טוראי דין טוויל ורב"ט עקביה ישראלי (להלן: טוויל ו-ישראלי, בהתאמה). בעקבות תלונתה של תורג'מן, הוגש כתב אישום כנגד השניים. ביום 1.2.2017, בסיומו של ההליך הפלילי שבמסגרתו ייצגה עו"ד ויזל את ישראלי, הרשיע בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוט חיל האוויר את טוויל וישראלי בעבירות שיוחסו להם, וגזר עליהם עונשי מאסר בפועל (חא/220/15 (צבאי מחוזי) התובע הצבאי נ' טויל (1.2.2017)). טוויל וישראלי ערערו לבית הדין הצבאי לערעורים על הרשעתם וכן על העונש שהושת עליהם. התובע הצבאי הראשי ערער, מצידו, לבית הדין הצבאי לערעורים, על חומרת העונש. הדיון בערעורים, שאף בהם ייצגה עו"ד ויזל את ישראלי, התקיים בשלהי שנת 2017. בחודש אוגוסט 2018, ניתן פסק-דינו של בית הדין הצבאי לערעורים (ע/7/17 (ערעורים צה"ל) התובע הצבאי הראשי נ' טויל (15.8.2018) (כב' השופטים אל"מ א' לוי, אל"מ מ' הלר ואל"מ ר' בן עמי)), במסגרתו נדחה ערעורו של ישראלי במלואו, ובכך הפכה הרשעתו חלוטה, משלא הוגשה בקשת רשות ערעור על פסק-הדין לבית המשפט העליון. יוער, כי ערעורו של טוויל, מנגד, התקבל באופן חלקי, תוך זיכויו מחמת הספק מחלק מפרטי האישום. ואולם, הרשעתו בפרטים נוספים של כתב האישום, לרבות בעבירה של אינוס ומעשה סדום בצוותא, נותרה על כנה. בסופו של יום נגזרו על טוויל, בין היתר, שמונה שנות מאסר בפועל, ועל ישראלי נגזרו, בין היתר, שש שנות מאסר בפועל.

3. תורג'מן טוענת כי לאורך כל ההליך הפלילי נגד טוויל וישראלי, הייתה נתונה למתקפות מילוליות ולאיומים מצד בני משפחותיהם. תורג'מן מציינת כי אף נאלצה בשלב מסוים לפנות לבית משפט השלום בראשון לציון בבקשה לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד אמו של ישראלי (ראו פרוטוקול הדיון ב-ה"ט (שלום ראשל"צ) 42484-09-16 מיום 18.9.2016 שצורף כנספח ב' לתצהיר תורג'מן).

לטענת תורג'מן, במהלך הדיונים בבית הדין הצבאי המחוזי ובבית הדין הצבאי לערעורים, הצטרפה עו"ד ויזל למסע ההכפשה השיטתי והפוגעני כלפיה, אשר חרג מגבולות הייצוג המשפטי הלגיטימי וכלל פרסומי לשון הרע בפלטפורמות שונות. זהו למעשה הבסיס לכתב התביעה דנא שהגישה תורג'מן כנגד עו"ד ויזל. לטענת תורג'מן, המדובר במספר רב של פרסומים, לרבות פרסומים מחוץ לכותלי בתי הדין הצבאיים, ובהם גם פרסומים שנעשו לאחר דחיית ערעורו של ישראלי בבית הדין הצבאי לערעורים.

4. תורג'מן טוענת, ברקע הדברים וברקע הפרסומים מושא כתב התביעה, כי בשלהי שנת 2017, ובעת שנדונו הערעורים בבית הדין הצבאי לערעורים, פנתה אליה גב' מיה נהור (להלן: נהור), מתוכנית הטלוויזיה "הצנרת" בהנחיית גיא לרר (להלן: לרר), אשר שודרה באותה עת בערוץ 13. לטענת תורג'מן, נהור ביקשה לראיין את תורג'מן מחוץ לכותלי בית הדין הצבאי לערעורים, בעת שהערעורים נשמעו באולם הדיונים. לטענת תורג'מן, היא החליטה להיחשף לציבור ולהתראיין באותו שלב, ועשתה כן במטרה לסייע לנפגעות אחרות של עבירות מין.

הפרסום הראשון מושא כתב התביעה (כתבה בתוכנית "הצנרת" מיום 29.11.2017)

5. לטענת תורג'מן, מסכת ההכפשות של עו"ד ויזל כלפיה, באה לידי ביטוי במספר פרסומים העומדים בבסיס התביעה דנא.

הפרסום הראשון מושא כתב התביעה הינו מיום 29.11.2017, במסגרת הכתבה הראשונה ששודרה בתכנית "הצנרת", בעניין הערעורים שהתבררו בבית הדין הצבאי לערעורים (להלן: הפרסום הראשון; הכתבה מיום 29.11.2017 צורפה כנספח ד' לתצהיר תורג'מן). כתבה זו צולמה בעיקרה מחוץ למשכן בית הדין הצבאי לערעורים בבסיס הקריה בתל אביב.