ת"א 8965-10-13 זוננברג נ' מדינת ישראל

1.בפני בקשה כי אורה על מחיקת התביעה כנגד הנתבע 1 על הסף. הטעם המרכזי לבקשה זו הוא כי שעה שמבוקש או ניתן לבקש סעד כספי, אין לתבוע גם סעד הצהרתי.

רקע עובדתי ומשפטי:

2.במועדים הרבלנטיים לתובענה זו היה הנתבע 1, שהינו ניצב משנה בדרגתו, האחראי על המקומות הקדושים בירושלים, ובין היתר האחראי על הר הבית.

3.ביום 22.4.13 ביקר התובע בהר הבית, התפלל במקום ועוכב לחקירה. התובע שוחרר על ידי המשטרה בתנאים, שכללו בין היתר הרחקה מהר הבית ל-14 יום. התובע הגיש ערר על החלטה זו ובקשה לפסיקת סעד כספי, ובית משפט השלום (כב' השופטת מלכה אביב) קבע כי בשל חלוף הזמן, ההגבלה של הרחקה הסתיימה, והסעד הפך לתיאורטי. הבקשה לפסיקת סעד כספי נדחתה.

4.בתובענה שבפני דורש התובע כי מדינת ישראל תפצה אותו בסך של 80,000 ₪, בגין עיכוב שווא, הפרת חובות חקוקות ורשלנות, עוולת לשון הרע ועילות נוספות.

כנגד הנתבע 1 מבקש התובע כי יינתנו שורה של סעדים הצהרתיים. סעדים אלו כוללים בקשה כי בית המשפט יקבע שהנתבע 1 פגע בזכויותיו החוקתיות של התובע כאשר לא עמד בהוראות החוק והדין, כשנתן הוראות בעל פה לשוטריו שחורגות מהוראות הדין, הפלה לרעה בהחלטותיו את התובע על בסיס דת והתרשל. בסוף שורת סעדים אלו ציין התובע כי סעדים אלו נועדו להרתיע את הנתבע ודומיו מפני הפרות הדין בכל הנוגע ליהודים בהר הבית.

4. אין חולק כי הנתבע 1 לא היה מעורב באופן אישי באף אחד מהאירועים נשוא תובענה זו, והתובענה מופנית כנגדו מתוקף תפקידו. התובע אף לא דורש מהנתבע 1 סעד כספי אלא רק מבקש כי יינתן כנגדו סעד הצהרתי.

דיון והכרעה:

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הרי שאני סבורה כי דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל, ואין מקום לדרוש סעד הצהרתי כנגד הנתבע 1 בנוסף לסעד הכספי שמבוקש כנגד המדינה. מדובר למעשה בתביעה כפולה, כאשר הסעדים ההצהרתיים שמבקש התובע נבלעים ממילא במחלוקות שעל בית המשפט להכריע בהן. ואבהיר, היה ובית המשפט יקבע כי עיכובו של המשיב היה לא חוקי, ממילא יעמוד בית המשפט על ההפרות שביצעה משטרת ישראל, ופסיקת בית המשפט תעמוד גם לנגד עיני המשטרה.

6.על מבקש הסעד ההצהרתי להצביע על אינטרס המצדיק דיון בתביעה לסעד הצהרתי דווקא (ר' רע"א 2611/98 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מוזס, תק-על 98(2), 283). כפי שנפסק ברע"א 1810/90 הדר חברה לבטוח בע"מ ואח' נ' קנדי חברה להשקעות ולבנין בע"מ ואח', פ"ד מד(2) 737, 739: