ת"א 8860-06-15 רסוני נ' אלקודסי

1.המבקשת הגישה כחודש לפני שמיעת הראיות, "בקשה להחלפת נתבעים", בטענה כי הנתבע הנכון הוא בעלה. הבקשה מבוססת על תקנה 39 לתקנות סדר הדין האזרחי, והסמכות הכללית בתקנה 524 ובסעיף 75 לחוק בתי המשפט.

לטענת המבקשת עולה בבירור מכתבי הטענות והתצהירים כי המחלוקת הינה בים בעלה לבין המשיב ביחס למכסות המים והתביעה נועדה להפעיל לחץ פסול עליו.

המשיב מתנגד לבקשה מאחר ועומד על הגשת התביעה כנגד מפרסמת הפרסומים ולטענתו אין לו עילה ישירה כנגד בעלה.

2.לאחר עיון בבקשה ובתגובות, לרבות התשובה הארוכה, עולה כי מדובר בבקשה חסרת בסיס משפטי המסרבלת את ההליך שלא לצורך.

מהפן הדיוני, התקנות עליהם נסמכת המבקשת לא נועדו לסעד מעין זה של "החלפת נתבע", אלא לכל היותר לשינוי במעמד בעל דין עקב מצבים משפטיים שהשתנו מאז הגשת התביעה.

המבקשת לא הפנתה להחלטה אחת בה ניתן סעד דומה ואם אין עילה כנגד נתבע התרופה היא בקשה למחיקת מחמת העדר עילה, ולא בקשה להחלפת נתבע. הכלל הוא כי לא מתערבים בהחלטת תובע לבחור את הנתבע, וכלל זה חל גם ביחס לתקנה 24 המאפשרת הוספת בעל דין כנתבע. קל וחומר כי לא ניתן לחייב תובע להחליף נתבע בנתבע אחר, רק מחמת נוחות הנתבע הקיים והנתבע שמבקש להצטרף.

גם מהפן המהותי אין בסיס לבקשה. גם אם ניתן היה לצרף את בעלה של הנתבעת כנתבע נוסף, מכוח מעוולים ביחד או שליחות של המבקשת, אין עובדה זו שוללת את העילה כנגד המבקשת לאור הפרסומים בשמה.

העובדה שבעלה של המבקשת סבור כי רוב המידע ברשותו והטענות של התביעה מתייחסות איליו, ממילא גרמה להגשת תצהיר מטעמו. אין בצירופו כנתבע כל צורך כדי להעלות טענותיו והתביעה כנגד המבקשת לא מנעה בעדו מלהעלות את כל טענותיו בהליך זה.

על כן הבקשה נדחית.