ת"א 8847-01-14 גייגר נכסים והשקעות בע"מ נ' אלקריף

1.לפני בקשה לעיון בתיק.

2.בהתאם לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג-2003 (להלן "תקנות העיון") העיון נתון לכל אדם ולא רק לבעלי הדין (ראו: תקנות 3 ו-4(א) לתקנות העיון). הוראה זו, כפי שעמד על כך בית המשפט לא אחת, היא נגזרת של עקרון פומביות הדיון, אך גם זכות זו אינה זכות מוחלטת ויש לאזנה עם זכויות ואינטרסים אחרים הראויים להגנה (ראו למשל: בג"צ 1/49 בז'רנו נ' שר המשטרה (2006); רע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (2013)).

המבקש להציג עניין כלשהו במסמכים המצויים בתיק בו מבוקש העיון ואין עליו לשכנע כי אותם מסמכים עשויים לסייע לו באופן זה או אחר. מנגד, על המתנגד לעיון מוטל הנטל להוכיח אינטרס הגובר על זכות העיון (ראו למשל: ת"א 11824-03-14 סיטי אנד הום מלונאות בע"מ נ' מאג תיירות ומלונאות בע"מ, (2015), על האסמכתאות הנזכרות בה; רע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (2013)).

ומן הכלל אל הפרט -

3.עסקינן בתביעה לפינוי מושכר בדירה ברחוב אחד העם 3 בחיפה (להלן: הדירה"), אשר הסתיימה בפסק דין מיום 23.11.14, שנתן תוקף להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים.

4.מחד גיסא, בקשת המבקש היא דלה וכללית. כל שנטען בה הוא כי המבקש מתגורר בדירה "שהיה עליה סכסוך" מכוח חוזה שכירות בלתי מוגנת מיום 24.2.15.

כך גם, השאלות עליהן מבקש המבקש תשובה, קרי: האם התובעת היא הבעלים הרשומים של הדירה והבניין כולו, והאם יש לו זכויות "דמי מפתח" (כלשונו), הן שאלות שהמענה עליהם צריך להתברר על ידו ולא באכסניה זו. מה עוד, שעל פניו המבקש מחזיק בדירה מכוח חוזה שנחתם כאמור לאחר סיום תיק זה ולכן הזיקה שלו לתיק אינה נהירה.

5.מאידך גיסא, מצינו כי הדרישה מהמבקש על פי תקנות העיון היא נמוכה ואילו המשיבה (התובעת) לא הצביעה על אינטרס הגובר על זכות העיון. גם החשש העולה בסעיף 8 לתגובה אין די בו באשר אין בהתרת עיון כדי להכשיר הפרת חוזה, אם וככל שבוצעה/תבוצע (וזאת מבלי שיהיה בכל כדי לחוות דעה בעניין זה).

6. לפיכך, דין הבקשה להתקבל.

בנסיבות, אין חיוב בהוצאות.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ו, 22 מאי 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: