ת"א 8820-10-12 א' נ' אולמי הקאלה

1.לטענת התובע, כעולה מכתב תביעתו, הוא שהה ביום 22.2.12 בחתונה של קרובת משפחתו אצל הנתבעת, אולמי קאלה. לטענתו בשעה 23:00, בעת שהלך לכיוון השירותים, הוא נפל במדרגות במקום ונחבל. לנוכח נזקי הגוף הנטענים שנגרמו לו הוגשה תובענתו בפניי. הנתבעת התגוננה בפני התביעה.

2.התובע אינו טוען לנכות. לנוכח זאת הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק על דרך הפשרה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות, הגם שאף על דרך זו רשאי בית משפט לקבל או לדחות תביעה במלואה.

3.עיינתי במכלול הראיות והטענות שבפניי. כפות המאזניים, בבירור ובמובהק, נוטות לזכות הנתבעת. ככל שעסקינן בשאלת החבות הרי האירוע הנטען אינו נתמך בשמץ ראיה. אין כל ראיה של מי היה האירוע, מי קרובת המשפחה ומה מיקומה המדויק של התאונה. אין ראיה על תלונה או מכתב דרישה שנשלח בתכוף לאירוע. אף תעודת חדר המיון אינה זורה אור על נסיבות האירוע ואף אין עדות תומכת של מי מבאי החתונה, שמן הסתם חזו באירוע הנטען. עיקר טענת התובע היא באשר להעדר תאורה במדרגות במקום. לכאורה לנוכח צילומים שהונחו בפניי בסיכומי השלמה עולה כי המדרגות האמורות מצוידות בפסי תאורה.

4.אף ככל שעסקינן בשאלת גובה הנזק דומה שמדובר בחבלה בידו השמאלית של התובע שלא הותירה כל רישום משמעותי. שהרי מעבר לתעודת חדר מיון לא הונח בפניי כל תיעוד רפואי תומך.

5.שיקללתי כל אלו לנגד עיניי. חככתי האם יש מקום לדחות את התביעה מכל וכל. בסופה של דרך סבור הייתי שיש להיענות לעתירתה החילופית של הנתבעת ולחייב בסכום של 500 ₪ בלבד. אין בדעתי ליתן צו להוצאות.

6.לפיכך הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 500 ₪. הסכום הנ"ל ישולם לידיו הנאמנות של ב"כ התובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה, כאשר פגרת בית המשפט לא תקטע את מירוץ המועדים האמור, אחרת יישא הסך הנ"ל ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

אין צו להוצאות.

7.המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ב תמוז תשע"ד, 10 יולי 2014, בהעדר הצדדים.