אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

פלוני נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

תאריך פרסום : 20/12/2018 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
8731-09-17
02/12/2018
בפני השופט:
שי מזרחי

- נגד -
תובע:
פלוני
נתבעת:
הכשרה חברה לביטוח בע"מ
החלטה
 

רקע בקציר האומר:

בעודו נוהג אוטובוס עם נוסעים, מבחין הנהג בנהגים עוברים ושבים הצועקים/מסמנים לו כי "אש" על גג רכבו. נוסעיו חשים כי המזגן חדל מלקרר והוא מחליט לעצור את הרכב על מנת לבדוק פשר העניין. את האוטובוס הוא עוצר לצד מדרכה ועליה שק מלא אבנים. הוא מטפס על השק, מושיט ידיו לעבר האוטובוס על מנת לאחוז בו ולטפס על עבר גגו, ולפתע מחליק מהשק ונופל אפיים ארצה.

 

האם מדובר בתאונת דרכים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975, אם לאו?

 

לטענת התובע מדובר בתיקון ו/או טיפול דרך כמשמעם בחוק ובפסיקה הענפה אשר פרשה את המושגים הללו ואילו לטענת הנתבעת אין המדובר לא בתיקון ולא בטיפול, בעיקר נוכח העובדה שלא מדובר ברכיב חיוני להמשך הנסיעה ברכב.

 

גדר המחלוקת:

השאלה העומדת להכרעה בתובענה זו הינה, האם התאונה שחווה התובע ביום 05.08.2010 הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

  1. ביום 22.11.2018 תיאר התובע באולם בית המשפט את התאונה הנדונה:

    "אני עצמאי ועוסק בהסעות. במועד התאונה הייתי בהסעה. נסעתי מיהוד לכיוון ירושלים (ל)כותל ל(בר) מצווה. בהסעה היו איתי בין 5-20 איש. אני מאשר את החתימה שלי על חשבונית נספח ג' לתיק המוצגים. יצאתי מיהוד בשעות הבוקר 8:00 או 9:00 היינו אמורים לחזור בשעות הצהריים. התאונה התרחשה בדרך חזרה, בסביבות 12:00 או 13:00. יצאנו חזרה מכיוון הכותל, נכנסנו למנהרה, ואנשים התחילו להתלונן שחם להם. הנהגים שעקפו אותי מצפצפים ומצביעים לי על החלק העליון של האוטובוס כאילו משהו לא טוב, שיצאתי מהמנהרה מצאתי מקום לעצור, רציתי לבדוק מה קורה. במקום שעצרתי הייתה ערימה של אבנים איתן עושים את המדרכות, עליתי עליה ורציתי לבדוק מה יש למעלה. מדובר במיניבוס של 20 מקומות. עליתי על האבנים ורציתי לבדוק, וברגע שנאחזתי ברכב עם הידיים למעלה החלקתי מהאבנים, הרגל שהיתה איפה שהכחול לבן על הקצה התעקמה... הנוסעים היו באוטו שבדקתי את המזגן. באותו יום מזג האוויר היה חם. נראה לי שהיה אוגוסט. אם את שואלת אותי למה ניסיתי לעלות על הגג, שם יש את יחידת המזגן ונהגים אמרו שיש שם אש, יכול להיות אולי אדים או משהו. אני לא ראיתי אש. שעליתי להסתכל לא היה אש. אחרי שנפלתי ראיתי כוכבים ובכיתי. היה לי כואב נורא, והם ירדו מהאוטו, לא כולם ראו שצרחתי, אני מתכוון לנוסעים, ואחת הנוסעות הצילה אותי כי היא הייתה נהגת אוטובוס. הם החזירו אותי הביתה עם הנוסעים, היא נהגה באוטובוס. בסופו של דבר התקלה הייתה התפוצצות של צינור המזגן למעלה. יש צינורות יצא גז והתפוצץ הצינור".

     

    התובע העיד מטעמו עדה אשר תמכה בגרסתו ככל שזו נגעה לנפילה מערימת האבנים.

     

    טענות התובע בסיכומיו:

  2. התובע ירד מהאוטובוס על מנת לבצע תיקון דרך, ארבעת התנאים המצטברים לשימוש ברכב מנועי ותיקון דרך מתקיימים בענייננו.

  3. התיקון ברכב התרחש בדרך חזרה מירושלים ליהוד.

  4. התיקון התרחש עקב אירוע פתאומי ובלתי צפוי שהתעורר הצורך לו במהלך הנסיעה לאור נסיבות המקרה בהן נהגים אחרים צפצפו לנהג והצביעו לו על תקלה ברכב.

  5. התקלה לא הייתה תקלה מורכבת המצריכה טיפול על ידי איש מקצוע. התובע ירד לבדוק מה טיב התקלה בניסיון להבין למה התכוונו הנהגים האחרים. ככל שבנקודת זמן האירוע לא הבין התובע שאינו יכול לתקן את התקלה, לא ניתן לקבוע כי מדובר בתקלה מורכבת המצריכה איש מקצוע.

  6. התקלה ברכב אירעה בצינור המזגן המצוי בגג הרכב עצמו.

  7. קיומה של החשבונית מוכיחה כי הנסיעה התקיימה, ועדותה של העדה מראה כי הנהג יצא מהרכב במטרה לתקן את התקלה.

     

      

    טענות הנתבעת בסיכומיה:

  8. לתובע גרסאות שונות לאירוע התאונה, בכתב התביעה מציין התובע כי הייתה דליפת גז, אך לא סיפר על כך שלא ידע מה היא התקלה או על נהגים אחרים שהזהירו אותו. בנוסף, העדה מטעם התובע לא הזכירה את צפצופי הנהגים האחרים.

  9. לא מתקבלת על הדעת טענת התובע בעדותו כי שמע מבעד לחלונות האוטובוס הסגורים את צעקותיהם של הנהגים במכוניות החולפות.

  10. לא מדובר בתיקון דרך ברכב, התובע לא הוכיח כי התיקון ברכב נדרש לצורך המשכה המידי של הנסיעה.

  11. התובע היה על גג הרכב, ולכן אין מדובר בשימוש ברכב מנועי כהגדרתו בחוק.

  12. לא מדובר בכניסה לרכב או עליה לרכב, ומטעם זה אין מדובר בתאונת דרכים.

     

    דיון והכרעה "טיפול- דרך או תיקון- רכב בדרך":

  13. הנתבעת מפנה לסתירות השונות בתיאור התאונה על ידי התובע כפי שהם באו לידי ביטוי בכתב התביעה, שם נעדר התיאור המערב את אזהרותיהם של נהגים אחרים בדבר התקלה בחלק העליון של הרכב ו/או לכתוב ולפיו התובע "עלה על גג האוטובוס...כאשר התובע היה על גג האוטובוס...".

    אכן, התיאור הלאקוני המופיע בכתב התביעה סותר מניה וביה את עדותו של התובע, בעיקר בעובדה היכן היה עת קרתה התאונה.

    לפי כתב התביעה היה התובע על הגג ונפל ואילו לפי עדותו בבית המשפט לא הספיק כלל לעלות על הגג.

    ברי כי התיאור המופיע בכתב התביעה אמור היה להקל על התובע להוכיח את כניסתו בגדר חוק הפיצויים ואילו עדותו רק מקשה עליו.

    מכל מקום, לא התרשמתי שהתובע המציא עובדות חדשות בעד עדותו הפתוחה לפניי ואני מקבלה גם לאור תמיכתה של העדה מטעמו בנקודה החשובה לענייננו (ניסיון הטיפוס על הרכב).

    כפי שאראה להלן, אפילו (או שמא נאמר על אף) לא פרצה אש מהמזגן, יש להכיר בתאונה כ"תאונת דרכים".

     

     

    להלן הסבריי. אפתח בסיכום וסקירה של הנושא כפי שבא לידי ביטוי בפסיקה ואיישם המבחנים על המקרה שלפניי

  14. כב' השופט ריבלין מציע בספרו ש"תיקון" הוא מושג מצומצם יותר מאשר "טיפול". בעוד התיקון מתייחס אל הרכב על חלקיו האינטגרליים ולפעולות המבוצעות בו מחמת תקלה בלבד, הטיפול הוא לאו דווקא תוצאה של תקלה ותחומיו מדויקים פחות.

  15. עיון בהגדרה של "טיפול" או "תיקון דרך" מעלה שלוש קביעות בלעדיהן אין: האחת: שנדרש טיפול או תיקון שנעשו "בדרך", השנייה: שהטיפול והתיקון האמורים ייעשו "ברכב" והשלישית: שהטיפול או התיקון ייעשו על ידי אדם "שלא במסגרת עבודתו".

  16. אכן, הדבר הראשון שניתן לומר על ההגדרה הוא שהיא דורשת קיומו של סיכון תעבורתי: לאו דווקא כי המונח "שימוש ברכב מנועי" מוגדר בהגדרה הבסיסית כבא "למטרות תחבורה" אלא מכיוון שהמחוקק הבהיר כי התיקון או הטיפול צריך שייעשו "בדרך"- לא במוסך, לא בחניית הבית וכיוב'.

  17. סקירת הפסיקה מעלה שהתייחסות ראשונה לנושא הועלתה בהערת אגב בפסק דין דראושה. כב' הנשיא ברק הביע דעתו, בהסתמך על ספרו של י' אנגלרד, כי ה"טיפול" הוא "טיפול-דרך" אם הוא נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי, והוא נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכה המיידי (ראה: י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – עדכון משולב (יהלום, תשנ"ו) 76). מכאן שעל פניו נדרשים שני תנאים להתקיימות טיפול דרך: המעשה נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי + המעשה נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכה המידי.

     

    טענתה העיקרית של הנתבעת הינה כי מעשיו של התובע לא נועדו למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי (שכן לא נוצר כזה הלכה למעשה) וניתן היה להמשיך בנסיעה (עובדה שהוכחה בפועל, האוטובוס המשיך בנסיעה באמצעות אחת הנוסעות בו).

     

    בעניין צמח, נקבע כי תקלה במזגן עניינה אי נוחות למהלך הנסיעה בלבד, ואין לומר כי המדובר בפעולה אותה מחויב הנהג לבצע במהלך הנסיעה על מנת לאפשר את המשכה המידי, שכן הטיפול לא נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי.

     

     

    בעייננו מצב הדברים שונה: התובע עצר על מנת לברר את התקלה במזגן לא רק בעקבות תלונות הנוסעים על החום באוטובוס, אלא בין היתר בשל סימוני הנהגים האחרים בדבר המתרחש בגג האוטובוס. מעשיו נועדו מניה וביה כדי לברר את הסיכון התעבורתי שנוצר ו/או בניסיון להקטינו (דיון בשאלת מחשבתו הסובייקטיבית של הנפגע, להלן).

    התאונה אירעה לא תוך כדי ניסיון לתקן את התקלה אלא בעוד התובע מנסה להגיע לברור מקור התקלה. זאת ועוד זאת, בעניין צמח המדובר היה בנהג רכב פרטי שמיאן להשלים עם הפסקת המיזוג ברכבו. בענייננו המדובר ברכב ציבורי עמוס נוסעים, ולדעתי לא ניתן לומר שהמדובר רק ב"אי נוחות" הנגרמת בשל עומס החום לנהג ו/או לנוסעיו.

    בכל אלה שונים הדברים מנסיבות המקרה בעניין צמח.

     

  18. בהמשך שוקללה ההערה בפרשת דראושה למספר מבחני עזר לבחינת המעשה כתיקון או טיפול דרך:

     

    המבחן הגיאוגרפי:

    קרי, התיקון או הטיפול צריך שייעשו בדרך ולא בבית או במוסך או בחצרים של העבודה.

    אלא שגם לעניין זה ניתנו פרשנויות בפסיקת בית המשפט העליון.

    בצירוף המילים "תיקון דרך" הכוונה היא ל"דרך" במובנה הפיזי-גיאוגרפי, וזאת בניגוד למקום חניית הרכב לפני תחילתה או לאחר סיומה של הנסיעה, או חצרים של מקום העבודה.

    עם זאת, בע"א 3392/09 דהן נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, [פורסם במאגרים] פסקה 14 (24.11.2010), העיר השופט י' עמית כי "יכול הטוען לטעון כי בחינת המושג דרך צריכה להיעשות באופן מהותי ולא פיזי-גיאוגרפי ויכול ש'תיקון דרך' ייעשה במוסך ולמרות זאת יוכר כטיפול דרך ולהיפך". השופט עמית אומנם בחר להשאיר את אופן בחינת המושג דרך בצריך עיון, אך הוסיף: "כשלעצמי, אני סבור כי ראוי להחיל במקרה דנן את 'המבחן הגיאוגרפי' ולראות את התאונה כאירוע שהתרחש ב'דרך'" (עניין דהן, פסקה 14).

     

    בעייננו התקיים המבחן מניה וביה.

       

    מבחן הזמן:

    רק טיפולים הנעשים לאחר תחילת הנסיעה או במהלכה או אגב נסיעה או לצורך המשכה המיידי ייכנסו בגדר תיקון או טיפול דרך (חלק מהמהלך השלם של הנסיעה ברכב במובנה הרחב).

    בעניין ספנייב הוסיף כב' השופט ריבלין והסביר, כי התנאי הראשון של "בדרך" מתקיים כאשר האירוע מתרחש "החל מן העלייה אל הרכב בתחילת הנסיעה ועד לירידה ממנו בסיומה".

    לשני מבחנים אלה רמז בפסיקתו של השופט ברק בפרשת דראושה.

     

    דנתי לעיל בהתקיימותו של מבחן זה לענייננו. ברי כי התאונה אירעה אגב הנסיעה.

     

  19. עם הזמן הוספו מבחנים נוספים:

    המבחן המהותי:

    מבחן זה בוחן את סוג הטיפול שבוצע ברכב. רק טיפולים או תיקונים שנוהגים לעשות בדרך ולא נזקקים במהלכו למוסכים או לבעלי מקצוע- רק טיפולים שצפוי מכל נהג ברכב לעשותו ואין מצפים ממנו להזמין בעל מקצוע לתיקון או להביא את הרכב למוסך לשם תיקונו- ייחשב "תיקון" או "טיפול דרך".

     

    במסגרת סיכומיי הצדדים הקשיתי על ב"כ התובע לעניין זה, שהרי טען כי עוברים ושבים העירו לו על "אש" על גג האוטובוס. כשביקש לבדוק את התקלה לא ראה בעצמו אש. כמוסבר לעיל, בנסיבות המקרה, אין בעובדה זו כדי להביא לדחיית התביעה.

     

    בנוסף, בת"א 17291-03-15 מדינת ישראל – משרד הביטחון נ' הראל חברה לביטוח בע"מ נקבע כי את בחינת טיב הטיפול יש לבחון בנקודת זמן בה הנפגע סבר כי ביכולתו להביא לתיקון הרכב והשבתו למצב נסיעה. ככל שאנו מצויים בנקודת הזמן הקודמת לכך שהנפגע "התייאש" מתיקון הרכב בכוחות עצמו, עודנו מצויים בטווח ובמסגרת של תיקון רכב שהינו "שימוש ברכב". אין זה משנה אם בסופו של יום עסקינן בתקלה שהצריכה איש מקצוע, אלא די בכך שבעת התאונה היה הנהג בשלב בו הוא מנסה לאבחן את מהות התקלה ברכב ולטפל בה.

      

    נוכח הדרישה לכך שתיקון הדרך כולל אך ורק טיפולים שאינם מורכבים יתר על המידה ואינם מצריכים בעל מקצוע, איננו בודקים את התקלה ברכב בעיניו של איש מקצוע אחר שהרכב הובא אחר כבוד לבדיקתו אצל בעל מקצוע, אלא את טיבה של התקלה כפי שהשתקף בעיני המשתמש ברכב בעת התרחשותה, וכפי שנאמר בעניין תא"ק (שלום י-ם) 6310-06 המוסד לביטוח לאומי נ' כלל:

     

    "ירידה של אדם מהרכב בו נסע לצורך בחינת אפשרות קיומה של תקלה ברכב לא רק שאינה מנתקת את השימוש שהוא עושה ברכב כנוסע', אלא שהיא אף עונה לכאורה על הגדרת 'תיקון דרך' או 'טיפול דרך'. אף שהגדרה זו, על מרכיביה השונים, כוללת כיום אך אותם טיפולים שאינם מורכבים יתר על המידה ואינם מצריכים בעל מקצוע, הרי שירידה של נהג או נוסע מהרכב לצורך בחינה של טיב התקלה אינה מהווה פעולה השמורה לבעלי מקצוע. וכי כיצד ידע המשתמש ברכב אם התיקון מצריך מעורבות של בעל מקצוע אם לא ירד ויראה בעיניו? שמא אין מדובר אלא במכסה מנוע שלא נסגר היטב, או בחפץ כלשהו שנתקע בכונס האויר? לפיכך נראה שיש לראות פעולה זו של הנפגע כ'תיקון דרך'".

     

    משלי אוסיף זאת: לא תמיד בחינת טיב הטיפול בנקודת הזמן בה הנפגע סבר שביכולתו להביא לתיקון הרכב והשבתו למצב נסיעה ו/או קודם ש"התייאש" מתיקון הרכב בעצמו, תוביל אותנו למסקנה העולה בקנה אחד עם הוראות החוק והפסיקה.

    ניתן להעלות על הדעת מצבים בהם הנפגע טרם "התייאש" מתיקון הרכב בעצמו או סבר שביכולתו להביא לתיקון הרכב, ועדיין נאמר כי אין המדובר עוד ב"תיקון" או "טיפול דרך" שכן על פניו יעלה שהנפגע עסק בתיקון השמור לאיש מקצוע בלבד.

    בחינת נסיבות המקרה הספציפי וברור מהות התקלה שהתבררה בדיעבד, זו כזו חשובות לצורך המסקנה המשפטית הראויה, לא פחות מברור דעתו של הנפגע בעת התאונה.

     

    בנסיבות העניין ונוכח עדותו של התובע, מצאתי לקבלה ולקבוע כי בעת התאונה היה בדרכו לברר את מהות התקלה, אם מצריכה איש מקצוע אם לאו ומכאן כי נכנס בגדרו של החוק.

     

    ודוק: אם אכן פרצה אש מהמזגן קודם שעצר את האוטובוס, הרי שהתובע ביקש לבדוק את פשר התקלה שמא תגרום לסכנה תעבורתית ומכאן נכנס בגדרם של המבחנים הנ"ל. אם לא פרצה אש והתובע "רק" ניסה לאבחן ו/או לתקן את התקלה שגרמה להפסקת מיזוג האוויר, הרי שהתאונה קרתה בדרכו לעשות כן ולא תוך כדי התיקון עצמו, ובעניין זה יפים הדברים שנכתבו למעלה לעניין כוונתו של הנפגע.

     

    מבחן פתאומיות התקלה:

    הטיפול אינו אלא זה הנדרש עקב אירוע פתאומי. פתאומיות הטיפול מבטאת גם היא את העמדה כי הטיפול הוא חלק מובנה ומשולב בתוך הנסיעה במובנה הרחב. הטיפול מבטא פעולה הכרחית של הנהג, במהלך הדרך, שנועדה לאפשר את המשך הנסיעה.

    לעניין זה עוד בפרשת ינטל הביע בית המשפט העליון את דעתו כי ייתכן שהמונח טיפול דרך מתייחס "לתיקוני פתע או לטיפולים בלתי צפויים שנתעורר הצורך בהם במהלך הנסיעה ולשם המשכתה".

     

    בעניין הרוש נקבע כי טיפול במזגן אינו עומד במבחן הפתאומיות ככל שהנהג ידע בטרם הנסיעה על התקלה במזגן ונפגע בדרכו למוסך לצורך תיקון המזגן. לכן, לא היה התיקון בלתי צפוי, ולא נועד לאפשר את המשכה המידי של הנסיעה.

    לעומת זאת, בענייננו לא ניתן להגיד כי לא התקיים מבחן הפתאומיות. התובע ציין כי הבעיה התעוררה רק במהלך הנסיעה חזרה מירושלים, ומכאן שתלונות הנוסעים ואזהרות הנהגים האחרים מקיימים את קיומו של מבחן הפתאומיות לענייננו.

     

    מבחן הטיפול ברכיבי הרכב עצמו:

    תנאי נוסף הוסף בפרשת ספנייב ועל פיו טיפול דרך חייב להתבצע ברכב עצמו או באחד מרכיביו ולא ברכיב שאינו קשור ברכב כמו הסרת מכשול מן הדרך, גם אם נדרש לצורך המשכה המיידי של הנסיעה. מכאן כי טיפול במזגן

     

    מכאן גם כי טיפול בצינור המזגן המצוי בגג הרכב הנועד להסיר סיכון תעבורתי כמוהו כטיפול ברכב עצמו או באחד מרכיביו ואינו דומה להסרת מכשול מהדרך (פרשת ספנייב).

     

    תנאי זה מתקיים בעניננו מניה וביה.

     

    סיכום של הכללים ניתן בפסק דינו של כב' השופט זילברטל בעניין הפניקס נגד פלוני מיום 10.11.2015:

    "לא פעם הובעה בפסיקה הדעה כי ההבחנה בין פעולות הנכנסות בגדר "תיקון דרך" או "טיפול דרך" לבין פעולות שאינן עונות להגדרה זו היא הבחנה "קשה ומלאכותית", וקו הגבול בין "תיקון דרך" ל"תיקון בית" הוא דק מן הדק (ע"א 358/83 שולמן נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, מב (2) 844, 859 (1988); רע"א 883/11 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' מוחמד, [פורסם בנבו] פסקה 6 (22.5.2011)). מעטה חוסר הבהירות שאפף את הסוגיה, אף שלא נמוג כליל, הופג במעט לאחר שבשורה של פסקי דין הבהיר בית משפט זה מהם התנאים שבהם יש לעמוד על-מנת שאירוע ייחשב "תיקון דרך" (ראו: עניין נביל; רע"א 372/10 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' ספנייב [פורסם בנבו] (16.6.2010) (להלן: עניין ספנייב); יצחק אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים 157-155 (מהדורה רביעית, 2013) (להלן: אנגלרד)). התנאים הם שהתיקון התרחש בדרך; שמדובר באירוע פתאומי; התיקון לא מצריך איש מקצוע; והטיפול הוא ברכב עצמו או באחד מרכיביו".

     

  20. יש לציין, כי בת.א 57364/07 גיא חביב נגד המאגר בע"מ נידונה הפרשנות הרחבה לביטויים "תיקון" ו-"טיפול" אשר במסגרתם תיכלל גם כן "בדיקה" בגדר "שימוש ברכב". בעניין זה קבע בית המשפט: "ההלכה הפסוקה פירשה בהרחבה כי אף עצירת הרכב ויציאת הנהג ממנו מקיימת את השימוש ובלבד שהיא קשורה בטבורה לביצוע הטיפול והתיקון. 'טיפול' או 'תיקון' פורשו בהרחבה כך שיכללו גם 'בדיקה'. כלומר, גם נהג שאינו יודע לתקן תקלות והיוצא מרכבו על מנת לבדוק עצם קיומה של תקלה, הוא בגדר 'משתמש'. גם אם בדיקת תקינות וכשירות המשך הנסיעה אינה בגדר 'תיקון' היא נכללת ב'טיפול' ".

     

    התובע בענייננו עונה גם על דרישה זו.

     

  21. על-אף שנזקיו של התובע לא באו עליו כתוצאה "ישירה" מתיקון התקלה, אלה באו עליו כתוצאה מ"מכשול" שנקרה בדרכו לבירור התקלה, עת החליק מערימת האבנים עליה טיפס לצורך עליה על הגג. "הקושי" טמון, בעובדה כי הנזק נגרם כתוצאה מאלמנט שאינו קשור ישירות ברכב. לדעתי אין הדבר צריך לשנות מהתוצאה. ככל שנקבע כי יש לראות באירוע שבו נפגע התובע משום טיפול/ תיקון ברכב, אשר נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי, והוא נעשה אגב הנסיעה לצורך המשכתה המידית, מכאן המסקנה שבעת התאונה מתקיים תנאי ה"שימוש ברכב מנועי".

  22. הנכון לקבוע הוא כי בנסיבות המקרה, התובע לא ניתק את המגע עם הפעולות הקשורות ברכבו (קרי התיקון/הטיפול); כל מעשיו למן הרגע שירד מן הרכב ועד רגע התאונה היו קשורות בטבורן לשימוש שעשה ברכב ועל כן גם הפציעה כתוצאה מהמכשול שנקרה בעלייתו לגג לבירור התקלה קשורה לשימוש שעשה ברכבו. אכן, עצירת האוטובוס, הירידה ממנו והניסיון לעלות לבירור התקלה במהלכו נפגע, היו כולם בבחינת רצף פעולות אחד שהתרחש בקרבת הזמן והמקום לרכב.

  23. כך גם מתקיים אותו קשר סיבתי נדרש, הן בפן העובדתי, כמתואר לעיל, והן בפן המשפטי, ככל שהוא נוגע בשיקולי מדיניות משפטית. הסיכון שהתממש בתאונה נשוא התביעה- סיכון תעבורתי- והוא אינו רחוק מדי כדי להוביל למסקנה או לתוצאה שאין הוא נכלל בגדר הסיכונים שהחוק בא לכסות עליהם.

  24. מינויו של ד"ר עמרמי נכנס לתוקף.

     

    עיון 1.3.2019.

     

    ניתנה היום, כ"ד כסלו תשע"ט, 02 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ