ת"א 8552-09-12 שרעבי ואח' נ' בן דור

תובענה כספית על הסכום של 1,600,000 ₪ (שהועמדה על הסך של 1,150,000 ₪ לצרכי אגרה) בגין נזקים שנגרמו לתובעים על ידי הנתבע בשל עבודות בנייה שאותן ביצע.

ראשיתה של התובענה ביום 4.9.12, שהתנהלה בתחילה על ידי כבוד השופטת הבכירה (בדימוס), גב' חנה ינון, ועם פרישתה הועבר ניהולה למותב זה.

בשלב מתקדם, ובמסגרת קדם המשפט הראשון לפני מותב זה, ביקשו התובעים, שהיו מיוצגים בשלב ראשון על ידי עו"ד גב' צפורה בליצר, למחוק חלק מהסעדים (תוך הפחתת סכום נתבע של כ- 400,000 ₪) ועמדו אך על נזקיהם בגין ירידת ערך ביתם והנזקים שנגרמו לו – בהתאם לחוות דעת שמאית שהוגשה וכן בגין נזקים ישירים שנגרם לביתם – על פי חוות דעת שמאית.

התקיימה ישיבת הוכחו, כאשר בתום פרשת התביעה, וגם בהמלצת בית המשפט, ביקשו התובעים לדחות את התביעה.

כך טען לעניין זה בא כוחם: "... בתום יום חקירה נמצא לצערנו כי העדים לא סייעו בידינו להרים את נטל ההוכחה. התובע לא כיוון לכך, ואין הוא חוזר בו ברמה האישית מאמונתו בצדקת הדרך אלא מתוך הבנה שאין בידו להרים את נטל ההוכחה (ו)הוא מבקש שהתביעה תדחה."

וכך אני מורה – התביעה נדחית, והחזר האגרה יהא בהתאם לתקנות.

ביחס להוצאות:

הנתבע טוען שהוציא כספים רבים לנהל את ההגנה, כאשר אין המדובר אלא בחוליה אחת בשרשרת של הליכים רבים המנהלים כנגדו על ידי התובעים, כאשר ממילא שאר ההליכים אינן רלוונטים לעניין ההוצאות, אולם בכל מקרה התובעים המשיכו בתביעתם גם לאחר שבית משפט הציע להם בחודש אפריל 2014 לחזור בהם התביעה על יסוד החומר שעמד לפניו באותה עת. התביעה שעמדה על למעלה ממליון ₪ תוקנה ועמדה על סכום של כמליון ₪ בצרוף הצמדה וריבית.

התנהלו בתיק הליכים רבים, והנתבע נאלץ אף לפנות בבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים שיצאה מלפני כבוד השופטת ינון, כאשר התובעים סירבו לאפשר למומחה מטעמו להכנס לביתם על מנת שיוכלו להגיש חוות דעת נגדית.

ההליכים בתיק היו רבים מאוד, וההוצאות לא מבוטלות – בין היתר למומחים ולצורך הייצוג המשפטי. הנתבע ציין כי הוא ואשתו שכירים, והותיר את שאלת ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט.