ר.פ. נ' ד.י.ב.מ.

רקע

1. הליך זה עניינו במקרקעין הידועים כמשק מספר X בגוש X חלקה X במושב X (להלן: "המקרקעין"), המצויים בבעלות קרן קיימת לישראל.

2. הזכויות במקרקעין הוקנו למר X ז"ל וגב' X ז"ל כברי רשות במקרקעין (להלן: "המנוחים"), בהיותם חברי האגודה השיתופית במושב שואבה ומכוח הסכמי משבצת מיום 1.9.1993 ומיום 9.11.2003, שנחתמו בין מנהל מקרקעי ישראל לבין האגודה השיתופית שואבה.

3. הנתבעים הם 4 מתוך 7 ילדיהם של המנוחים. על פי צו קיום צוואתו של המנוח שניתן ביום 13.3.2003, הועברו זכויותיו לשישה מתוך שבעת ילדיו, למעט גב' ש' מ', בחלקים שווים. על פי צו קיום צוואתה של המנוחה שניתן ביום 7.1.2015, הועברו זכויותיה לשבעת ילדיה כדלקמן: גב' ש' מ' בשיעור של 19.8%, ואילו ששת ילדיה הנותרים בשיעור של 13.36% כל אחד. יתרת העיזבון בשיעור של 0.04% חולקה בחלקים שווים בין כל שבעת הילדים.

4. התובע רכש לטענתו את מלוא זכויותיהן במקרקעין של שלוש מהיורשות, גב' ש' מ', גב' ד' ב' מ' וגב' ר' מ', בשנים 2018 ו-2023.

5. במקרקעין הוקמו ארבעה מבנים אשר הושכרו בנפרד לאורך השנים על ידי הנתבעים. התובע הגיש תביעה זו בטענה כי יש להעביר לו את חלקו בדמי השכירות של המבנים.

6. בדיון מקדמי שהתקיים בהליך הגיעו הצדדים להסכמות דיוניות. בין היתר סוכם כי ימונה שמאי מטעם בית המשפט אשר יעריך את שווי דמי השימוש הראויים בגין המקרקעין. כמו כן הוסכם כי בנוגע למחלוקת בדבר שיעור הזכויות המחזיק כל אחד מהצדדים, יגישו הצדדים טיעונים בכתב ותינתן הכרעה ללא צורך בשמיעת הוכחות. במחלוקת אחרונה זו עוסקת החלטה זו.

   טענות הצדדים

7. התובע טוען שבהתאם להוראות הסכם המשבצת מיום 9.11.2003, עם פטירתו של בר הרשות זכויותיו עוברות לבת זוגו. התובע מפנה לסעיף 19ג' להסכם המשבצת וטוען שכבר נפסק בשורה ארוכה של פסקי דין כי לאור סעיף זה שבהסכם המשבצת, זכויות בר הרשות אינן חלק מעיזבונו ואינן ניתנות להורשה.

8. נטען כי נוכח הוראות ההסכם כאמור, צוואת המנוח, המורה על חלוקת זכויות המנוח בין ששת ילדיו, אינה תקפה, וכי מלוא הזכויות במשק הינן בבעלות המנוחה. לפיכך לטענתו יש לחשב את שיעור חלקו במקרקעין בהתאם לצוואת המנוחה בלבד.