חברת מפעלי מיחזור שרונים בע"מ ואח' נ' מצדר בע"מ ואח'

1.תביעה ותביעה שכנגד אשר במסגרתן הוגשו בקשות שעניינן הליכים מקדמיים בין הצדדים (גילוי מסמכים ספציפי ושאלונים).

2.הצדדים בתיק הן חברות העוסקות, בין היתר, באיסוף ובפינוי אשפה ופסולת מרשויות מקומיות, כאשר התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "שרונים") מפעילה (או הפעילה, לפי הנטען על ידי הנתבעת) מפעל לקליטה, מיון, טיפול ומיחזור של אשפה, פסולת וגזם בשטח שיפוט העיר טייבה (להלן: "המפעל").

3.המחלוקת בין הצדדים מושא תביעה זו מתייחסת להסכם ביניהם, לפיו מעבירה הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "מצדר") למפעל שרונים את האשפה שהיא אוספת ומפנה מהרשויות המקומיות. שרונים טוענת לחוב כספי של מצדר אותו לא פרעה, בעוד מצדר טוענת כי שרונים יצרה מצג כאילו היטל ההטמנה בגין האשפה המטופלת על ידה מוטל לגבי כל הפסולת המועברת לשרונים, ולא רק לגבי פסולת המוטמנת בפועל, ולכן הסכימה למחיר גלובלי שנקבע באותו הסכם. בחודש מאי 2016 התברר למצדר כי ההיטל מוטל רק בגין פסולת המוטמנת בפועל, בניגוד למצג האמור, ולכן קיזזה מחובה לשרונים את כל סכומי היתר אותם שילמה בעקבות אותו מצג לא נכון.

4.גילוי המסמכים והעיון בהם בשלב ההכנה למשפט מבוסס על הרצון לגלות את האמת, ולעשות צדק, כאשר יש בכך כדי לשרת את האינטרס של המתדיין ואת אינטרס הציבור [(רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' גלעד, פ"ד מ"ט (2) 516 (1995).

הגישה הכללית בתקנות סדרי הדין ובפסיקה, הינה כי על בעלי הדין לפעול "בקלפים גלויים", כדי שלא יופתע היריב וייכשל מחוסר אפשרות לבדוק ראיה ולהכין חומר ראיות לסתור, וכן כדי לחסוך משאבים, ובמיוחד משאבים שיפוטיים [ר' רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515 (1999)]; רע"א 5756/06 אליהו חברה לבטוח בע"מ נ' פי.אד בע"מ (21.1.07), פורסם בנבו)].

השאלה הראשונה הנבדקת בבקשה לגילוי מסמכים היא הרלבנטיות של מסמכים אלה לחזית המחלוקת בין הצדדים, כאשר כאמור לעיל, הגישה בעניין זה היא הגישה המרחיבה, באופן שיש לגלות כל מסמך שעשוי לקדם את עניינו של בעל הדין [רע"א 2376/13 רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' דהן (פורסם בנבו, 8.7.13)].

אין צורך כי רלבנטיות המסמך שמבקשים גילויו תהא ודאית, אלא שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות, אך ברי כי אם הטענה העובדתית שלשמה מתבקש הגילוי לא תועיל למבקש, תהא בכך עילה לדחיית בקשת הגילוי. כן נקבע כי חובת הגילוי מתפרסת גם על מסמכים שתועלתם להליך המשפטי עקיפה [רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (15.10.08)].

עם זאת, יש לבחון גם האם אין בגילוי המסמכים משום הכבדה בלתי סבירה בנסיבות העניין, כשהמבחן בעניין זה גמיש, וככל שמדובר במסמך שחשיבותו לליבון המחלוקת בין בעלי הדין רבה יותר, כך תהא נטיה להורות על גילויו גם במחיר תוספת הכבדה, וככל שגילויו של מסמך מכביד יותר, כך יש לבחון ביתר הקפדה את נחיצותו (שם, סעיף 8 לפסק הדין בעניין Gerber).

אם צלח המבקש משוכה זו, יש להידרש לשאלת החסיון, או האינטרס המוגן מול אינטרס הגילוי (רע"א 2376/13 הנ"ל).

5.באשר לשאלון, מטרתו היא לסייע בגילוי האמת ולחדד את השאלות השנויות במחלוקת, לקבל מידע שיסייע למבקש בהוכחת טענותיו או בסתירת עמדת יריבו, להשיג הודאות מהיריב וכתוצאה מן האמור להביא לחסכון ההוצאות והטרחה הכרוכים בהבאת עדים [אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11), 283 (2013)].