ת"א 8333-04-13 ס. נ' קרמר ואח'

בהתאם לבקשת הצדדים, משוגרת הצעתי לאחר שעיינתי בתחשיבי נזק הצדדים וצרופותיהם.

בהתאם לנטען התובע, יליד 1954, פנה ב- 11 אוגוסט 2008 לחדר מיון בתלונה לקשיי נשימה. לאחר בדיקת סיטי והנחיות נוספות, שוחרר התובע לביתו כאשר נמסר לו כי אינו סובל מגידול בריאה. התובע פנה ליעוץ פרטי אצל נתבע-1, אשר הפנה אותו לביצוע ביופסיה, לבירור שאלת קיומו של גידול סרטני בריאה. ביום 14 ספטמבר 2014 בוצעה הביופסיה בבית חולים בלינסון. נתבע-1 הודיע לתובע כי בביופסיה נמצאו תאים סרטניים וכי עליו לעבור ניתוח דחוף להסרתם. בדיקת pet ct, אליה הופנה התובע אבחנה תהליך שאתי בריאה. בנסיבות אלו הופנה התובע לניתוח דחוף. התובע נותח להסרת האונה הימנית. שלושה שבועות לאחר הניתוח נמסר לתובע מרופא המשפחה כי תוצאות הביופסיה של הניתוח היו תקינות וכי אינו חולה בסרטן. אין מחלוקת בין הצדדים כי לתובע נכות בשיעור של 30% כתוצאה מהניתוח.

התובע לא צירף לכתב התביעה חו"ד בתחום הריאה, רק צירף חו"ד אונקולוג. הנתבעת צירפה חו"ד של מומחה בתחום הריאה והאונקולוגיה.

מחוה"ד של פרופ' טופילסקי, מומחה בתחום הריאות, עולה כי הממצאים והקריטריונים הרלבנטיים לתובע הצביעו על סיכון לממאירות. עם-זאת, הבהיר המומחה כי ניתן היה לבצע ביופסיה חוזרת בטרם בוצע ניתוח הכריתה. המומחה התייחס לסיכונים הכרוכים בביופסיה גם כן.

מטענות הצדדים, בשלב זה, עולה כי לא הוצעה לתובע אופציה של ביופסיה חוזרת וכי המידע שנמסר לו היה מועט ודל.

בשלב זה, בהעדר חו"ד מטעם התובע בתחום הריאות, הרי שנראה כי הטיפול שבוצע הינו במתחם הסבירות וכי ננקטו על ידי הנתבעים אמצעי זהירות בהתאם לפרקטיקה הרפואית הנהוגה. עוד, כעולה כי למרבה המזל היתה טעות באבחון, אולם אין בכל כדי לבסס, בשלב זה טענה לרשלנות.

לכן, בנסיבות אלו עולה, כי לתובע טענה רק בנושא העדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה. זאת ועוד, התובע לא צירף לתחשיב הנזק מטעמו אסמכתאות כל שהן להכנסותיו לפני הניתוח וגם לא אחריו עד היום, לכן אין באפשרותי להתייחס לטענות לנזקיו ברכיבים אלו.

לפיכך, מוצע לצדדים לשקול הפניית ההליך לגישור על בסיס עמדתי, או להודיע כוונתם לגבי המשך ניהול ההליכים, הגשת חו"ד, מינוי מומחים מטעם ביהמ"ש או הגשת תצהירים.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ד, 20 יולי 2014, בהעדר הצדדים.