ת"א 8303-08-13 סבח נ' אבו קנדיל

לפני בקשת הנתבע לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 27.4.14 (להלן: "הבקשה").

התובע, מיופה כוחו של בנו העוסק בסחר בכלי רכב, הגיש תביעתו לבית משפט זה לאכיפת הסכם מכר והחלפת רכבים (להלן: "העסקה") שהתבצעה בין התובע לנתבע ביום 6.8.13.

לטענת התובע הינו מיופה כוח לביצוע החלפת רכב מסוג מרצדס (להלן: "מרצדס") אשר בבעלות וחזקה של בנו, עם רכב מסוג מזדה (להלן: "מזדה") אשר בבעלות וחזקת הנתבע, בהתאם להסכם אשר נחתם ביום 25.9.12 הסכימו הצדדים על החלפת כלי הרכב, כאשר הוסכם כי הנתבע ישלם היתרה בהפרשי שווי בין המרצדס למזדה בסך של 100,000 ₪ באמצעות המחאות אשר חלקן הוסבו לתשלום במזומן.

עם חלוף הזמן, לטענת התובע, הסתבר לו כי על המזדה רובצים עיקולים אשר מונעים מהתובע לעשות בה שימוש ואף יותר מכך, לטענת התובע, הנתבע, פעל לביטול רישיון הרכב של המזדה במשרד התחבורה משנתגלעו המחלוקות וכעת אין לתובע אפשרות לעשות שימוש כלשהו ברכב.

ביום 15.10.13, משחלף המועד הקבוע בתקנות להגשת כתב הגנה, עתר התובע לקבלת פסק דין בהעדר הגנה. פסק דין ניתן כמבוקש.

ביום 30.10.13 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין. משהוגשה הבקשה התגובה והתשובה ונוכח הטענות אשר הועלו בכתבי הטענות הנ"ל, נקבע דיון במעמד הצדדים.

ביום 12.2.14 התקיים דיון במהלכו בין היתר נחקר הנתבע על תצהירו ובסופו ניתנה החלטה על ביטול פסק הדין אשר ניתן כאמור בהעדר הגנה.

בתום הדיון, בו נכחו בעלי הדין ובאי כוחם, נקבע מועד לקדם משפט, ליום 27.4.14.

הנתבע הגיש כתב הגנתו במסגרתו הודה כי חתם על הסכם להחלפת רכבים, אולם הכחיש את הנטען בכתב התביעה. הנתבע טען כי היה מודע לקיומו של העיקול אשר רבץ על המזדה ונבע מחוב בסכום פעוט של 168 ₪ בגין רכישת קרקע על ידי הנתבע, סכום אשר שולם מיד עם קבלת ההתראה על העיקול, אך לדבריו, עובדה זו היתה ידועה לבנו של התובע אשר ניהל את העסקה בפועל. לטענתו, דווקא התובע הוא זה אשר נמנע מביצוע העברת הבעלות על המזדה תוך שימוש בה וצבירת חובות מכביש אגרה וכיו"ב.

ביום 27.4.14, התקיים קדם משפט, אולם הנתבע ובא כוחו נעדרו מהדיון.