- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 8278-07-12 יוניטרוול בעמ ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ
|
ת"א המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב - יפו |
2064-09
27.1.2015 |
|
בפני השופטת: דניה קרת-מאיר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשות: 1. יוניטרוול בעמ 2. שמרום בע"מ עו"ד ברם עו"ד סלוקי ושות'ו פרופ' מיגל דויטש |
המשיב: הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ ב. לוינבוק ושות' עו"ד ב. לוינבוק ושות' |
| החלטה | |
|
|
לפניי בקשה להוספת ראיה.
לטענת המבקשות (בבקשה ובהודעת הבהרה לבקשה), נוכח העובדה שמסד הנתונים עליו נסמכה חוות דעת המומחה שהוגשה מטעם המשיב (להלן: "הבנק") לא צורף לחוות הדעת, ולא גולה למבקשות במסגרת הליכי גילוי המסמכים בתיק, יש לאפשר להן לצרף כראיה ניתוח טכני, מגובה בתצהיר, של מסד הנתונים האמור.
יש לציין, כי מסד נתונים זה הועבר למבקשות לאחר שביקשו לקבלו.
המבקשות טענו, כי אי-ציונו של מסד הנתונים האמור בתצהיר גילוי המסמכים מטעם הבנק, מחד גיסא, וביסוס חוות דעת מומחה מטעם הבנק עליו, מאידך גיסא, יצרו "ראיה מפתיעה" או "ראיה חדשה", ולפיכך קמה להן הזכות להגשתה של ראיה מפריכה ביחס לאותה ראיה.
עוד נטען, כי הראיה שהגשתה מבוקשת נסמכת על אותן עובדות שהבנק טוען לקיומן, ואינה אלא הצגה שונה של אותן עובדות – סכימה שונה וחישובים אריתמטיים המתבססים על אותם נתונים עצמם.
לשיטת המבקשות, מדובר בניתוח טכני גרידא, המציג נתונים החסרים בחוות דעת המומחה מטעם הבנק – ואשר הבנק הודה, בהקשרים אחרים, כי הינם רלוונטיים, בין היתר לחישוב העמלות שנגבו על ידיו.
עוד נטען, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לצירוף הראיה, בשל העובדה שהניתוח ייבנה על אותו מסד נתונים המוכר לבנק ואשר הופק על ידיו, ובשל העובדה שגילויו על ידי הבנק נעשה בשלב מאוחר.
בתגובתו לבקשה, התנגד הבנק לצירוף הראיה.
ביחס לטענה לפיה מסד הנתונים שעמד ביסוד חוות הדעת מטעם המומחה יצר "ראיה מפתיעה", טען הבנק, כי מסד זה הופק מאותם מקורות מהם הופקו המסמכים שגולו למבקשות, ולכן אין מדובר בראיה מפתיעה.
ביחס לטענה לפיה מסד הנתונים הספציפי עליו התבסס המומחה מטעם הבנק לא גולה למבקשות, טען הבנק כי חוות הדעת הוכנה כחוות דעת נגדית, לאחר הגשתה של חוות הדעת מטעם המבקשות. לכן, לא ניתן היה לגלותו בשלב גילוי המסמכים, שכן באותו שלב, המסד הספציפי ששימש את המומחה מטעם הבנק, טרם נגזר מתוך נתוני הבנק.
עוד טען הבנק, כי לא היה על המומחה מטעמו לצרף את מסד הנתונים לחוות הדעת, אלא רק לציין את רשימת האסמכתאות עליהן הסתמך – כפי שאכן נעשה בפועל; בשונה מציון האסמכתאות, מסירתן לידי המבקשות נעשתה מיד לאחר שביקשו זאת.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
