ת"א 8278-07-12 יוניטרוול בע"מ ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

לפניי בקשה מטעם הנתבע (להלן גם: "הבנק") למשיכת מסמכים מתיק בית המשפט, וכן בקשה מטעם התובעות, להוספת ראייה לתיק בית המשפט. שתי הבקשות נסובות על אותו עניין – קבילותם של דוחות ביקורת פנימיים והתשתית שביסודם.

1.בקשת הנתבע (להלן בפרק זה: "המבקש") למשיכת ראיות - דוחות ביקורת פנימית - מתיק בית המשפט

א.טענות המבקש

לטענת המבקש, שני דוחות ביקורת פנימית בנושאי אשראי ובטחונות בסניף האופרה (להלן: "הדוחות"), אינם קבילים כראיה, בהתאם לקבוע בחוק הביקורת הפנימית, תשנ"ב-1992 (להלן: "חוק הביקורת"). הדוחות גולו על ידיו במסגרת הליך גילוי המסמכים, בכפוף לחיסיונם ותוך שמירת הטענה לאי-קבילותם; בניגוד לדין, כך נטען, התובעות (להלן בפרק זה: "המשיבות") "הגניבו" את הדוחות לתיק בית המשפט, על ידי צירופם כנספחים לתצהירים שהוגשו מטעמן (כחלק משורה ארוכה של מסמכים שצורפו כנספח יח' לתצהיר מר שמואל מרום (להלן: "מרום")).

המבקש סקר את השתלשלות גילוי הראיות, עד צירופן לתיק בית המשפט על ידי התובעות:

• בתצהיר גילוי המסמכים מטעם הבנק, צוין כי בהתאם לחוות הדעת של יועציו המשפטיים של הבנק, הדוחות אינם קבילים לשמש כראייה.

• המשיבות הגישו בקשה למתן צו לעיון במסמכים, בה התבקשה, בין היתר, חשיפת הדוחות. בין יתר הטענות שהועלו בבקשת העיון, טענו המשיבות כי אי קבילותן של ראיות אינה עילה לחיסיונן. מכאן, לטענת המבקש, עולה כי המשיבות הכירו באי קבילות הדוחות כראיה.

• ביום 26.11.2013 ניתנה החלטת בית משפט זה בבקשה העיון. בהקשרם של הדוחות האמורים נקבע כי בניגוד לטענת הבנק הדוחות רלוונטיים לתביעה, וכי יש להעביר את חלקיהם הנוגעים למשיבות – לעיונן, תוך הסתרת חלקי הדוחות הנוגעים ללקוחות אחרים של הבנק.

• הבנק עתר להורות כי יינתן צו האוסר על המשיבות להעביר את דוחות הביקורת לצדדי ג' או לעשות בהם שימוש שלא לצרכי ההליך; בהחלטה מיום 31.12.2013, נעתר בית משפט זה לבקשה.

• הדוחות נמסרו, מצונזרים בחלקם, למשיבות; במכתב שנלווה למסירתם, הדגיש הבנק כי העברתם נעשית תוך שמירת הטענה לאי קבילותם כראיה (על פי האמור בנספח ב' לבקשה שלפניי).