ת"א 8237-11-13 אלמוג אלרגנד ואח' נ' איסט.סי. אנרג'י החזקות (2003) בע"מ ואח'

1.הבקשה שלפניי הינה בקשתה של הנתבעת לחייב את התובעות 2-5 (להלן: "התובעות") בהפקדת ערובה להוצאותיה.

בבקשה נאמר כי על פי הוראות סעיף 353 א' לחוק החברות תשנ"ט – 1999 על בית המשפט להורות כי תנתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות, אלא אם סבר בית משפט כי אין הנסיבות מצדיקות את החיוב בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

נאמר כי התובעות מאשרות כי קיבלו מאת הנתבעת מיליוני שקלים. בדיעבד הן מנסות לטעון כי קיבלו סכומים אלה בלי שנתנו כל תמורה ומבקשים כי בית משפט יכיר בהם כפיצוי מוסכם.

בתגובה נאמר כי מדובר בחברות פעילות שומרות חוק שאין להן חובות כלפי רשם החברות. תהיה להן יכולת לשלם הוצאות אם המבקשת, הנתבעת, תזכה בדין.

סיכויי התביעה גבוהים ביותר לאור הראיות שהוצגו בכתב התביעה.

בכל מקרה, התובע הוא בשר ודם והנתבעת תוכל להיפרע ממנו את הוצאותיה.

נאמר כי לבקשה לא צורף תצהיר ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

לתגובה צורפו העתקי דוחות רשם החברות, מהם עולה כי אין לחברות חובות לרשם החברות.

הנתבעת לא עמדה בתשלומים על פיהם התחייבה וכל טענותיה הן טענות כבושות.

לתגובה לא צורף תצהיר.

בתשובה לתגובה נאמר כי אין כל צורך לצרף תצהיר לבקשה והנתבעים עצמם לא צירפו תצהיר.

הנתבעת חזרה על האמור בבקשה.

2.בהחלטה בבקשתם של התובעים לחייב את הנתבעת, במסגרת תביעה שכנגד אשר הוגשה על ידה, בהפקדת ערובה להוצאות - פרטתי את האמור בכתב התביעה ובכתב התביעה שכנגד.

ברע"א 109-05-07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר הבהיר כב' השופט גרוניס (כתוארו אז) כי על חברה בע"מ חלות הוראות סעיף 353 א לחוק החברות, אשר החזיר לתוקפה חזקה שהייתה קיימת על פי פקודת החברות – לפיה חברה בערבון מוגבל מחויבת להפקיד, לפי בקשה, ערובה להוצאות.

חזקה זו ניתנת לסתירה בשתי דרכים חלופיות: אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או אם החברה הוכיחה כי יש בידה לשלם את הוצאות הנתבע.