ת"א 8219-11-10 סלומון נ' 1974 בע"מ

1.פסק דין זה עוסק בסוגיית החבות בלבד.

2.הצדדים חלוקים בשאלה האם ביום 7.5.09 ארעה לתובע תאונת עבודה וכן האם יש לייחס לנתבעת רשלנות שגרמה לקרות התאונה דנא.

3.ראשית אציין כי אין בדעתי לאמץ את הקביעות שנקבעו בפסק הדין שיצא מלפני בית הדין האזורי לעבודה ב-6.12.11.

אמנם, ערעור שהוגש לבית הדין הארצי לעבודה נדחה אך מן הנימוק שאין ערכאת ערעור דנה בהתרשמות של הערכאה הדיונית מן העדים ובשל כך מקביעת ממצאים.

יצוין, בהחלטה מיום 7.4.14 נפסק כי פסקי הדין של בתי הדין אינם יוצרים "השתק פלוגתא". זאת ועוד, בתיק שנדון לפני בית משפט זה נשמעו עדויות ובית המשפט התרשם באופן ישיר ובלתי אמצעי מן העדים.

4.לאחר שמיעת העדויות ועיון בחומר הראיות, נחה דעתי כי ביום 7.5.09 נפגע התובע בתאונת עבודה עת עבד בשירות הנתבעת.

5.ויודגש, גרסתו של התובע באה לידי ביטוי במספר הזדמנויות. התיאור שמסר התובע בהזדמנויות השונות אינו זהה אך גם אינו נוגד. תיאור שונה יכול ויינתן הן בשל הגורם לו מוגש התיאור, הן בשל חוסר תשומת לב והן בשל אי ייחוס חשיבות מתאימה לדיוק בפרטי התאונה.

6.עיון בתיאורים מעלה כי הגרסה הבסיסית שניתנה לא שונתה ואף לא נסתרה.

הגרסה הבסיסית שניתן לחלץ מן התיאורים שניתנו הינה כי התובע הגיע לסניף זכרון יעקב על מנת לפרוק סחורה. התובע פרק את הסחורה מן המשאית לעגלת משא (עגלת משטחים) והיה בדרכו לחנות, בירידה, בשעה שהעגלה התדרדרה ומוט ההיגוי הסתובב וגרם לפגיעה בתובע.

7.הגם והתובע לא מיהר להיבדק על ידי גורם רפואי ולא מסר תיאור מלא ומדויק של מנגנון הפגיעה, הרי שאין בכך כדי לשלול את גרסתו.