ת"א 8097-08-16 מ.פ.א. מיקרו-סטריפ פלינר אנטנס בע"מ נ' סיגנקסט וויירלס בע"מ

בפניי בקשה מטעם הנתבעת לחיוב התובעת בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבעת, במידה שתידחה התביעה נגדה.

לצורך הבנת הדברים ראוי תחילה לסקור את ההליכים העיקריים עד כה.

• ביום 3.8.16 התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעת "כספית" ע"ס 1,079,886 ₪ בסדר דין רגיל. כפי הנטען, התובעת היא חברה בע"מ העוסקת בפיתוח מערכות אנטנות מתקדמות בתחום התקשורת, הנתבעת היא חברה בע"מ העוסקת בפיתוח מערכות לתקשורת לוויינית. כפי שנטען בכתב התביעה, הנתבעת התקשרה עם התובעת בהסכם לפיו תשמש התובעת קבלן משנה בעבורה לפיתוח של מערכות אנטנה לתקשורת לוויינים בפלטפורמות נעות, ביום 8.1.09 חתמו הצדדים על הסכם שמסגרתו הזמינה הנתבעת פיתוח של אנטנה לקליטת לוויינים בעלות של 500,000 דולר אמריקאי שישולם עפ"י ההתקדמות העבודה. עוד נטען כי התובעת עמדה בהתחייבויותיה אך הנתבעת שילמה רק חלק מחובה ונותר חוב בסך 675,380 ₪ שעם ריבית והצמדה מיום 30.11.10 (היום בו היה אמור החוב להיות מסולק) מגיע לסך של 1,079,886 ₪. בתחילת שנת 2010 סוכם בע"פ בין הצדדים על פרויקט שני עוד בטרם פרעה הנתבעת את חובה בגין הפרויקט הראשון זאת מאחר שהתובעת סברה כי הנתבעת תגייס כספים לתשלום חובה וחששה שאם תנתק את הקשר עם הנתבעת לא תזכה לגבות את חובה ומכאן התביעה.

• ביום 9.11.16 ניתנה החלטה כמבוקש וכמוסכם לארכה עד ליום 30.11.16 להגשת כתב הגנה.

• ביום 25.11.16 הנתבעת הגישה את הבקשה שבנדון להורות לתובעת להפקיד ערובה בסך של יפחת מסך של 75,000 ₪ להבטחת הוצאותיה של הנתבעת ככל שהתביעה תידחה, בהסתמך על הוראות סעיף 353 א' לחוק החברות (להלן: "הסעיף") ולהורות כי כתב ההגנה יוגש תוך 30 יום לאחר ההחלטה בבקשה זו (להלן: " בקשת הערובה"). הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

  • נימוקי הבקשה בתמצית:

    • עפ"י הסעיף וההלכה הפסוקה קמה חזקה על התובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה של הנתבעת, כאשר ההפקדה היא הכלל והפטור הוא החריג לה.

    • התביעה הוגשה בשיהוי רב של 6 שנים בגין עילה שהתגבשה כבר בשנת 2010.

    • התובעת דורשת בתביעתה ריבית למעלה משליש סך החוב הנתבע המחושבים בגין כל תקופת השיהוי בהגשת התביעה.