ת"א 8068-04-17 חב' כוואליתי החדשה לקבלנות ואח' נ' הייזל קבלנים בע"מ ואח'

לפניי בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבעת 2.

על פי הוראות תקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המצאת כתב בי-דין לתאגיד, תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד. הפסיקה הכירה גם במסירה למנהל התאגיד כמסירה כדין (בר"ע 526/83 פרושינובסקי ואח' נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ (פורסם בנבו) ).

במקרה דנן, כתב התביעה הומצא בדרך של הדבקה בכתובת החברה לאחר שאיש לא נמצא בכתובתה הרשומה בשלוש ביקורים של השליח שביצע את ההמצאה.

הלכה פסוקה היא כי:-

"לגבי מסמך שנמסר על-ידי הדבקתו על הדלת ואשר לעולם אין לדעת אם לא הוסר משם על-ידי מאן-דהוא ולא הגיע לידי הנמען או בני-ביתו, בן - חורין בית-המשפט להורות כי הדבקתו לא תיחשב כמסירה אלא שהמסמך יימסר מחדש..." (ע"א 427/61 דליהו נ' הדייקן בע"מ ואח' (פורסם בנבו); י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון בע"מ, מהדורה שביעית (1995) , עמ' 232).

הדבקה על הדלת, ובפרט כאשר מדובר בתאגיד, אינה דרך המלך. בתי המשפט נוטים שלא להסתפק בה, למשל, כאשר משרדי החברה אינם נמצאים במען הרשום [ת"ט (נת') נס-דן 1996 בע"מ נ' עדן לבונה בניין וייזום (2000) בע"מ (פורסם בנבו)], כשלא ברור האם החברה פעילה [ת.א. (חי') 12136-12-13 חברת מ. אדלר הנדסה בע"מ נ' תיבולים וטעמים בע"מ (פורסם בנבו)], או כשמשרדיה סגורים במשך תקופה ארוכה [ה"פ (ק"ש) 2738-02-09 גיגי נ' יפרח (פורסם בנבו)].

במקרה דנן, לאישור המסירה לא צורף תצהיר בדבר מצבה של החברה, ולפני ביהמ"ש לא מצוי מידע בקשר לכך. לא צוין גם האם נעשה ניסיון לבצע מסירה של כתב התביעה למנהל/י החברה.

לפיכך, בשלב זה איני נעתרת לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה ואני מורה לתובעת לבצע המצאה של כתב התביעה למנהל הנתבעת 2.

התובעת תדווח לביהמ"ש עד יום 20.8.17.