ת"א 8065-02-16

לפני בקשת הנתבע 3, מר אורן חסאן (להלן: הנתבע), לסילוק תביעה שהוגשה נגדו על הסף.

התביעה הוגשה על-ידי התובע, שעבד כקבלן משנה בפרויקט בנייה בנתניה. הנתבע טוען כי הוא בעל מניות בחברה בע"מ, שהתקשרה עם בעלי קרקע לביצוע פרויקט הבנייה האמור. לטענתו, התביעה הוגשה נגדו על-ידי התובע באופן אישי, הגם שהינו בעל מניות בחברה, שהיא בעלת אישיות משפטית נפרדת. הנתבע מדגיש כי כאדם פרטי, לא היו לו כל קשר עסקי עם התובע או עם פרויקט הבנייה. עוד טוען הוא כי ביקש מן התובע, באמצעות באת-כוחו, לתקן את כתב התביעה כך שהחברה תירשם במקומו, אך התובע בחר שלא לעשות כן. משכך, טוען הנתבע כי הגשת התביעה נגדו אינה אלא "'סחיטה' לקבלת מידע ושימוש לרעה בהליכי משפט". בנוסף, טוען הנתבע כי יש לדחות את התביעה משום שהוגשה בשיהוי ניכר, למעלה משש שנים לאחר האירוע הנטען.

התובע מצדו סבור כי אין מקום לסלק את התביעה נגד הנתבע על הסף בשלב מקדמי זה של הדיון. נטען כי הנתבע הוא שהביא את התובע לעבוד בפרויקט שבו נפגע קשות; כי "רב הנסתר על הגלוי בהתנהלות הנתבע, אשר מסתיר מידע לכל אורך הדרך ואף ממשיך להסתיר מידע מהתובע ומבית המשפט"; כי הנתבע "סירב לתת כל מידע בנוגע לתאונה"; וכי לנתבע יש אחריות ישירה בנזיקין לאירוע, בהיותו בעל מניות בחברה ומי שנתן בפועל את ההוראות בשטח. עוד טוען התובע כי התביעה הוגשה בטרם חלוף תקופת ההתיישנות ואינה לוקה בשיהוי.

בדיון שנערך ביום 13.2.17 נחקר הנתבע על התצהיר שצירף לתמיכה בבקשתו לסילוק על הסף. במעמד הדיון הוברר כי בא-כוח התובע פנה לבאת-כוח הנתבע בבקשה לקבל פרטים מדויקים ומלאים של החברה שבבעלות הנתבע וכן עתר הוא לקבלת פרטי חברת הביטוח שביטחה את החברה במועד התאונה. הנתבע הִתנה את מסירת הפרטים בכך שהתביעה האישית נגדו תימחק, ומשסירב התובע לעשות כן – לא העביר הנתבע את הפרטים המבוקשים לתובע עד עצם היום הזה. עוד עלה בדיון כי קיימת אי בהירות באשר לשמה המדויק של החברה (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 9-3) ומכאן שבקשתו של התובע לקבלת פרטים מן הנתבע היתה במקומה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי אין מקום להיעתר לבקשה. בית המשפט העליון חזר והבהיר לאחרונה – במסגרת רע"א 661/17 אלמשרק חברה לביטוח בע"מ נ' אלסנדוק (הקרן) אלפלסטיני לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (16.2.2017) – כי:

"ההלכה היא כי אין לסלק על הסף תביעה מחמת היעדר עילה מקום בו קיימת אפשרות ולו קלושה כי התובע יצליח בתביעתו (ע"א 76/86 ד"ר פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג(3) 124, 128 (1989); רע"א 1926/16 צוריאל נ' מורד (29.3.2016))..." (שם, פסקה 4).