פלוני נ' מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר

לפני תביעה נזיקית לפיצוי בשל נזקי גוף שנגרמו לתובע, אסיר בכלא שיטה, בעקבות אירוע תקיפה מתאריך 19.5.2015, במסגרתו התובע הותקף על ידי אסיר אחר.

התובע יליד 1978, נכנס לכלא בתאריך 29.10.2013 ונגזרו עליו 9.6 שנות מאסר בפועל (נספח ת/1 לת/1).

לעניין נסיבות אירוע התקיפה תיאר התובע בכתב תביעתו, כי בתאריך 19.5.2015 בשעה 8:30 או בסמוך לכך, עת היה בחוליית החינוך שבתוך הכלא, הותקף על ידי אחר או אחרים שלא הכיר אותם ולא זיהה אותם, וכתוצאה מכך הוא נחבל בחלקים שונים בגופו (סעיף 7-8 לכתב התביעה).

כתוצאה מהאירוע הובהל התובע למרכז הרפואי פוריה, שם הוא נבדק ואובחן כסובל מחתכי סכינים וחתכי שריטה באזורים שונים בגוף. תחת הרדמה בוצע לתובע תפירת החתכים. הוא טופל ושוחרר להמשך מעקב רופאי (נספח ת/2 לת/1).

מטעם כל אחד מהצדדים הוגשה חוות דעת בתחום הכירורגיה פלסטית, והוסכם בין הצדדים להעמיד את הנכות הצמיתה, שנותרה אצל התובע בעקבות האירוע, על שיעור של 16.75% בגין הצלקות.

עיקר טענות התובע

טוען התובע, כי בנסיבות העניין חל כלל "הדבר מדבר בעדו" הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ועל כן הנטל עובר לשכמה של הנתבעת להוכיח שלא התרשלה.

עוד טוען התובע לחלופין ובמצטבר, כי יש להחיל על נסיבות ענייננו הוראות סעיף 35 לפקודת הנזיקין, מהטעם שהאירוע אירע עקב רשלנותה של הנתבעת או מי מטעמה אשר התבטאו במעשים ובמחדלים שפורטו בסעיף 18 לכתב התביעה ובין היתר שלא פעלה להגן על התובע, והסוהרים שנכחו בעת האירוע לא נקטו זהירות סבירה או יעילה בכדי לשמור על האסירים.

עיקר טענות הנתבעת