ת"א 7927-09-11 ב' נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול)

(בבקשת התובע לתיקון כתב התביעה ולמינוי מומחה שיקומי ותעסוקתי)

1. התובע, יליד 1981, נפגע בתאריך 18.1.11 בתאונת דרכים (להלן: "התאונה") בעת שרכב על אופנוע. תביעתו שלפני, מכוח כוח הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") היא לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה.

2. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "מל"ל") כתאונת עבודה, ולאחר שנקבעו לתובע נכויות זמניות, התייצבה נכותו הצמיתה על נכות משוקללת בשיעור 48% (37% נכות אורתופדית בגין ברך ימין, 7.5% נכות נפשית ו – 10% בגין צלקת ניתוחית). נכות זו, בהיותה "נכות על פי כל דין" בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפיצויים, מחייבת גם בתיק שלפני.

3. במסגרת ניהול ההליך הגישו הצדדים תחשיבי נזק וניתנה הצעת בית המשפט, אלא שהצדדים לא הגיעו לעמק השווה.

4. עתה, עותר התובע לתיקון כתב תביעתו (בהתאם לנוסח שצורף לבקשתו) מאחר שבמועד המקורי בו הוגשה התביעה הועדה הרפואית במל"ל קבעה לו נכויות זמניות בלבד, ורק באמצע שנת 2013 היא סיכמה את תיקו וקבעה לו נכות צמיתה (כמפורט לעיל). מכאן שבעקבות קביעת דרגת הנכות הצמיתה ניתן לפרט את מגבלותיו הרבות של התובע ובהתאמה גם את צרכיו. בד בבד התובע עותר למינוי מומחה בית משפט בתחום השיקומי ולאחר מכן בתחום התעסוקתי אשר יקבעו את דרכי שיקומו, צרכיו השיקומיים להם הוא נדרש ויידרש בעקבות התאונה והשפעת הנכות הרפואית על תפקודו.

לטענת התובע בעקבות התאונה הוא מתקשה ביישור ברכו, דבר הגורם לו לקושי לעלות ולרדת במדרגות, לקושי בהליכה ממושכת, והוא מתרחץ בישיבה בשל חשש להחלקה. הוא טוען כי יש לו מגבלה בניידות והוא זקוק לדירה מותאמת לצרכיו (עם מעלית, בקומת קרקע, וחניה צמודה). עזרים אורתופדיים (תומך ברך, נעליים מותאמות ומדרסים) נדרשים אף הם. עוד הוא מציין את גילו הצעיר בזמן התאונה, היותו רווק, וכי מגבלות אלו תלווינה אותו לכל חייו. כמו כן, בעת התאונה היה בן 31, עצמאי, בעל עסק (פיצרייה) בעיר אילת אשר נסגרה בעקבות התאונה. מאחר שבכל ישיבה בת חצי שעה הוא נזקק לעמוד לכמה דקות מפאת כאביו, יש לו גם מגבלה תעסוקתית.

מהפן המשפטי, אזי מאחר שמדובר בתביעה לפי חוק הפיצויים, הדרך היחידה בה הוא יכול להוכיח נזקיו במלואם היא על דרך מינוי מומחה בית משפט. מאחר שבמקרה דנן הנכות הרפואית היא זו אשר נקבעה במל"ל, אין לו אפשרות לזמן את הרופאים אשר יחוו דעתם בדבר ההשלכות התעסוקתיות/שיקומיות של הנכות הרפואית. דרגת נכותו הגבוהה, בעיקר בתחום האורתופדי, מצביעה על "ראשית ראיה" למינוי כאמור - מינוי מדורג שראשיתו במומחה בתחום השיקום, ולאחריו מינוי מומחה בתחום התעסוקתי. ברי כי בשכר שניהם - כמקובל בתביעות שלפי חוק הפיצויים, על הנתבע לשאת.

5. הנתבע מתנגד הן תיקון כתב התביעה הן למינוי המומחים הנוספים.

לטענת הנתבע, מאחר שעסקינן בתאונה שהוכרה כתאונת עבודה, אזי כל צרכי השיקום של התובע – אם רפואיים אם מקצועיים - מכוסים על ידי המל"ל, ועליו לפעול במסגרת חובת הקטנת הנזק למיצוי זכויותיו שם לרבות בענף ניידות. זאת ועוד; חרף מגבלותיו ונכותו הרפואית, התובע שב למעגל העבודה ומשתכר שכר גבוה יותר מזה שהשתלם לו עובר לתאונה, כך שלמעשה אין לנכותו הרפואית כל השפעה תפקודית על תעסוקתו. יתרה מכך, במסגרת המל"ל – ענף שיקום יכול התובע למצות אפיקים תעסוקתיים, בשים לב כי עסקינן בתאונה שהוכרה כתאונה עבודה. בקשותיו של התובע אינן שגרתיות, ובכל מקרה הן מוקדמות מידי מאחר שהוא טרם נחקר ובית המשפט עדיין לא התרשם באופן בלתי אמצעי ממצבו ומהצורך הממשי במינוי מומחה כזה או אחר.

לפיכך יש לדחות את בקשות התובע.