ת"א 7906-11-14 בן יעקב נ' בן יהודה

לפני בקשת המבקש (התובע) לשינוי סדר עיון המשיב (הנתבע) בראיות.

עסקינן בתביעה שיטרית במסגרתה מחזיק התובע המחאה של הנתבע שהגיעה לידיו על-ידי צדדים שלישיים. התובע טוען כי ברשותו תצהיר של אותו צד שלישי (להלן: "התצהיר") אשר מהפריך את טענות הנתבע כפי שהועלו בכתבי טענותיו. לפיכך מבקש הוא להורות על דחיית ביצוע הליך עיון הנתבע בראיות התובע, כך שאלו יוצגו לו לראשונה בעת חקירתו הנגדית.

העיקרון המנחה לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם הוא כי יש לאפשר גילוי מרבי ורחב ככל הניתן של מידע רלבנטי. עיקרון זה מגביר את ההגינות הדיונית והיעילות השיפוטית ומאפשר להגיע לחקר האמת [רע"א 7802/10 עמירם גרופ יזום נ' קרל אופנת גברים (15.8.12)]. בצד זה, ישנם מקרים חריגים בהם ראוי להגביל את זכות העיון, למשל מקרים בהם קיים חשש כי גילוי מוקדם עלול לשבש את ראיותיו של התובע ולפגוע בחשיפת האמת [רע"א 4249/98 סויסה נ' הכשרת היישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515 (1999)].

בהחלטתי מיום 25.1.16 הורתי לתובע להעביר את התצהיר לעיון בית המשפט בלבד. לאחר עיון בתצהיר לא מצאתי כי חשיפתו תפגע בחקר האמת וזאת בשים לב לגרסה שכבר נמסרה על-ידי הנתבע בתצהיר התומך בהתנגדות לביצוע שטר. הסיכון שצד להליך משפטי ייצור גרסת בדים בעקבות חשיפתו לראיות הצד שכנגד קיים כמעט בכל תביעה אזרחית ואין בו בלבד כדי לאפשר סטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל [רע"א 5266/10 פלוני נ' מרכז רפואי פלוני (15.8.10)]. ממילא אם ישנה הנתבע את גרסתו כך שתתאים לאמור בתצהיר שבידי התובע ניתן יהיה להסיק מכך מסקנות בדבר מהימנותו.

לאור כל האמור דין הבקשה להידחות וכך אני עושה. התובע ימציא לנתבע את התצהיר עד ליום 2.2.2016.

התובע יישא בהוצאות בקשה זו בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ו, 28 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.