אליאס ואח' נ' עדי חושן - חפץ חיים 17 בע"מ ואח'

תביעה לפיצוי על סך של 575,813 ש"ח שעילתה איחור במסירת שתי דירות שרכשו התובעים מהנתבעת 1, וכן תביעה לחיוב אישי וישיר של הנתבעות 4-2 בסכום התביעה.

כתבי הטענות

כתב התביעה

1. התובעים הם בני זוג. הם התקשרו עם הנתבעת 1 (להלן גם: "עדי חושן") בהסכם מיום 23.6.2015 לרכישת שתי דירות בפרויקט תמ"א 38, ברחוב חפץ חיים 17 ברעננה: דירה מספר 27 – דירת שלושה חדרים בשטח של כ-81 מ"ר, ודירה מספר 30 – דירת ארבעה חדרים בשטח של כ-101 מ"ר. התמורה כללה מע"מ בשיעור של 18%, אך נקבע בהסכם כי ככל שישתנה שיעור המע"מ ישלם הקונה את התמורה שטרם שולמה בהתאם לשיעור החדש (נספח ג' להסכמי המכר).

    

2. בהתאם להסכמים, מועד המסירה של הדירות היה ביום 8.5.2018. לטענת התובעים, הם שילמו את התמורה – שהייתה מבוססת על התקדמות הבנייה – כסדרה, מיד עם קבלת דרישות התשלום מהנתבעת (ולעיתים אף הקדימו את התשלומים), למעט התשלום האחרון שהיה אמור להתבצע 7 ימים לפני מועד המסירה. התובעים טוענים כי לקראת מועד המסירה בחודש מאי 2018 היה ברור כי קצב התקדמות הבניה איטי, ומשלא התקבלה כל הודעה לגבי האיחור הצפוי במסירה הם פנו מיוזמתם לנתבעות ולא זכו למענה ענייני. רק ביום 6.11.2018 התקבל מכתב ממר מאיר דוידי שבו נכתב כי המועד הצפוי לקבלת טופס 4 ומסירת הדירות הוא בחודש מרץ 2019. לטענת התובעים, המכתב נשלח רק על מנת "להשקיט את הרוחות" ולמשוך זמן.

3. התובעים טוענים כי הוזמנו ל"מסירה ראשונית" בחודש דצמבר 2019 ונדרשו לשלם במועד זה את התשלום האחרון. לטענתם, דרישה זו הייתה מטעה ופסולה מאחר שבמועד זה לא ניתן אישור לאכלוס הבניין והדרישה לתשלום יתרת התמורה והשבת הערבויות היא בניגוד להסכמי המכר ולהוראות החוק. לטענתם, גם בחודשים שלאחר מכן נאלצו "לרדוף" אחרי הנתבעות ובביקור בדירות ביום 31.12.2019 התברר שהן לא מוכנות ולא מתאימות למסירה.

    

4. לטענת התובעים, ביום 24.3.2020 התקבל מכתב מחברת "ים ניהול ורישוי פרויקטים" בו נכתב כי העיכוב בקבלת טופס 4 נובע מהתפרצות נגיף הקורונה וכי ממתינים לביקורת סופית בבניין לפני אישור האכלוס.

    

5. בשלב זה פנו התובעים לקבלת ייעוץ משפטי ושלחו לנתבעות חמישה מכתבים עם דרישה לפיצוי בגין האיחור במסירת הדירות. הנתבעות לא נענו לדרישה ולא שולם פיצוי.