ת"א 7787-07-12 כהן נ' כהן ואח'

התובע, משה כהן (להלן גם – משה), ואחיו, אהרן כהן ז"ל (להלן – אהרן), ניהלו עסקים שונים, חלקם ניהל כל אחד מהם בנפרד ואחרים היו עסקים משותפים. במהלך ניהול עסקיהם ערכו השניים מידי פעם מסמכים שונים שכללו התחשבנויות ביניהם. כך בין השאר, על-פי הנטען בכתב התביעה, ערכו השניים ביום 2.11.2005 מסמך קצר, שכותרתו "פרוטוקול", המסדיר עניינים שונים ובהם חלוקת רכוש ועניינים כספיים אחרים (מסמך זה יכונה להלן – הפרוטוקול; נספח א' של תצהיר התובע). הפרוטוקול מחזיק חמש פסקאות מודפסות ועוד שתיים בכתב יד, שכך נאמר בהן:

"6.מוסכם כי אהרן חייב למשה סך של 100,000$ לסכום כל טענותיו הכספיים של משה מאהרן.

7.טענותיו הכספיים של אהרן ממשה ידונו בנפרד".

אהרן נפטר ביום 10.5.2009. כעבור כשלוש שנים, ביום 4.7.2012, הגיש התובע את התביעה הנדונה נגד עזבונו של אהרן ונגד ילדיו-יורשיו (להלן – הנתבעים או היורשים) ובהם בנו, יהושע (שוקי) כהן, שהוא גם מנהל העיזבון של אהרן (להלן – שוקי), שבה טען כי על הנתבעים לפרוע את החוב בסך 100,000$ הנזכר בפסקה 6 בפרוטוקול.

רקע ומספר הערות על עיקרי העובדות ועל עיקרי ההליכים בתביעה הנדונה

2.התביעה הנדונה היא אחת מתוך הליכים משפטיים רבים ותביעות אחרות אשר התנהלו בין התובע לבין יורשיו של אהרן ואשר עודם מתנהלים. ההליכים המתנהלים בין הצדדים החלו, כך נראה, מאז שנת 2012, כשלוש שנים לאחר פטירת אהרון, סמוך להגשת התביעה הנדונה. במסגרתם נדונו ועודן נדונות מחלוקות רבות הנוגעות בין השאר, לנכסים, לחברות ולבעלות על חברות (החזקת מניות וכיוצא באלו) ולעניינים רבים אחרים אשר נובעים מעסקיהם המשותפים בעבר, של התובע ואהרן.

התביעה הנדונה עוסקת כאמור, בחוב נטען אחד, שטוען התובע כי אהרן נותר חייב לו ולפיכך לטענתו, על עזבונו של אהרן ויורשיו, לפרוע חוב זה. לנוכח מורכבות ההליכים האחרים ומאחר שנראה כי אין קשר ממשי בינם לבין ההליך הנדון, לא ראינו לנכון להידרש אל ההליכים האחרים ואל המחלוקות העסקיות שבין הצדדים. הדיון יתמקד אפוא, רק בחוב הנטען בתביעה הנדונה.

3.כתב התביעה הוגש כאמור, ביום 4.7.2012, וכל אשר נטען בו הוא, כי מכוח הפרוטוקול קיים חוב בסך של 100,000$, אשר על הנתבעים לפרוע בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ובסך הכול, 676,967 ₪ (במועד הגשת התביעה). ראוי לציין כבר עתה, כי במסגרת כתב התביעה אף לא הובהר מה מקורו של חוב נטען זה או ממה נבע. אף לא הובהר מדוע מאז מועד עריכתו (2.11.2005) ועד מועד הגשת התביעה לא נדרש החזר החוב הנטען, לא מאהרן (אשר כאמור, נפטר כשלוש שנים וחצי מאוחר יותר, ביום 10.5.2009) ולא מעיזבונו או מיורשיו.

כתב ההגנה הוגש ביום 19.9.2012 ובמסגרתו הכחישו הנתבעים את עצם קיומו של החוב. עיקר טענתם היא, כי בשורה ארוכה של מסמכים שנערכו בין התובע לבין אהרן, לאחר עריכת הפרוטוקול, כלל לא הוזכר החוב הנטען. כן טענו, כי חרף עסקאות נוספות שבמהלכן שילם התובע לאהרן תשלומים נכבדים, הוא לא ביקש לקזז את סכום החוב. בנוסף לכך, אף בעקבות הודעה לנושים שפורסמה, לא תבע התובע את החוב הנטען ולא הזכיר אותו. מכאן לטענתם, שאפילו אמנם היה חוב של אהרן כלפי התובע, כטענת התובע, חזקה היא שאהרן פרע את החוב זה מכבר.