עבד אלעאל נ' הראל ביטוח ואח'

תביעה זו עניינה תאונת דרכים שאירעה לתובע ביום 4.1.07 (להלן "התאונה").

השתלשלות ההליכים בתביעה

1.לאור הנסיבות שיפורטו לעיל ראיתי לנכון לפרט בקצרה את השתלשלות העניינים במהלך התביעה.

2.כתב התביעה הוגש כנגד הנתבעת 1 בלבד בהיותה מבטחת רכבו של התובע. לאחר שהצעת בית המשפט לסיום התביעה נדחתה על ידי הנתבעת, ביקש התובע לתקן את כתב התביעה על ידי הוספתו של נהג ומבטחת רכב צד ג' שפגע ברכבו.

3.בישיבת בית המשפט מיום 7.4.16 נעתר בית המשפט לבקשה. במקביל להגשת כתב ההגנה מטעמם הגישו הנתבעים 2 ו - 3 בקשה לדחיית התביעה כנגדם עקב התיישנות. בהחלטתי מיום 23.6.16 נדחתה הבקשה והתיק נקבע לשמיעת הוכחות כאשר באותו זמן הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטתי (בר"ע 14740-08-16 ) אולם טרם ניתנה בה הכרעה.

4.התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו וביום 27.9.16 התקיימה ישיבת הוכחות בתביעה במהלכה נחקר בחקירה נגדית על תצהירו. בתום ישיבת ההוכחות הוחלט כי סיכומי הצדדים יוגשו לאחר הכרעת ערכאת הערעור בשאלת ההתיישנות. מאחר ובית המשפט המחוזי קיבל ביום 15.12.16 את בקשת רשות הערעור וקבע כי התביעה אכן התיישנה ודין התביעה כנגד הנתבעים 1 ו – 2 להידחות, הוגשו סיכומי התובע והנתבעת 1 (להלן "הנתבעת") בלבד.

טענות הצדדים

5.לטענת התובע בכתב התביעה (המתוקן) שהגיש, ביום האירוע נשוא התביעה נפגע בהיותו נוהג ברכבו כאשר רכב נהוג על ידי הנתבע 2 נסע לאחור ופגע ברכבו.

6.הנתבעת 1 טענה בכתב ההגנה מטעמה כי האירוע נשוא התביעה אינו מהווה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975 (להלן "החוק")

7.כאמור לעיל, ביום 27.9.16 התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה נחקר בחקירה נגדית על תצהירו התובע בלבד ולאחר מכן סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב.

8.בסיכומיו טוען התובע כי בעת התאונה ביצע שימוש של נהיגה ברכבו, אחת מדרכי השימוש ברכס המצוי בהגדרת השימוש הכללית בחוק הפיצויים ולפיכך חוסה האירוע תחת כנפיו של חוק הפיצויים.