ת"א 7573-12-14 עוף והודו ברקת-חנות המפעל בע"מ נ' בר אל ואח'

בקשה למתן צו עשה המחייב את המשיבים לקיים את ההסכם שנחתם בין הצדדים ביום 8/8/2013, ולחתום על המסמכים הנדרשים לצורך קבלת היתר חורג בנכס נשוא ההסכם.

רקע כללי וטענות הצדדים

המבקשת התקשרה עם המשיבים בהסכם להשכרת נכס בראשון לציון, לשם הפעלת סופרמרקט במקום.

לטענת המבקשת, המשיבים מסרבים לחתום על מסמך התחייבות והצהרה בדבר עמידה בדרישות תקן חניה בנכס, הנדרש על ידי העירייה לצורך קבלת ההיתר לשימוש חורג, וזאת בניגוד להתחייבויות שלהם על פי ההסכם.

מנגד נטען על ידי המשיבים כי, בית המשפט נעדר סמכות עניינית לדון בבקשה, וזאת משום שהסעד המבוקש אינו ניתן לביטוי או להערכה כספית, ולפיכך העניין מצוי בגדר סמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי.

המשיבים ממשיכים וטוענים כי, המסמך נשוא הבקשה כולל התחייבות לקיום דרישות שהוטלו על ידי הוועדה לתכנון ובנייה ונמצאות בשליטתה הבלעדית של המבקשת, כגון: לא לנהל עסק ללא רישיון, לוודא שיהיו במקום מספיק מקומות חניה; המבקשת היתה מוכנה לחתום על מסמך זה, וזאת בכפוף להתחייבות המשיבים בכתב, לקיים את הדרישות וההתחייבויות כלפי הוועדה המקומית כמפורט במסמך, אולם המבקשת מסרבת לחתום על התחייבות כזו כלפי המשיבים.

דיון

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להימחק, וזאת בהעדר סמכות עניינית של בית המשפט השלום.

כאמור, הבקשה הינה למתן "צו עשה" שמחייב את המשיבים לחתום על מסמך. סעד זה אינו ניתן לביטוי או הערכה כספית, ולפי כך הוא נמצא בסמכותו השיורית של בית המשפט המחוזי (ראו: רע"א 7589/98 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' שוורץ (פד"י נ"ג(1), 670, והאסמכתאות שם).

זאת ועוד. אף אם נראה בסעד המבוקש כצו לקיום ההסכם, הרי שגם במקרה זה הסעד אינו נמצא בסמכות בית המשפט השלום, וזאת לנוכח שווי ההסכם שמתייחס לשכירות במשך 10 שנים ואופציה ל-5 שנים נוספות, ודמי שכירות שנתיים בסך של 165,000 ₪, וזאת בנוסף להתחייבויות נוספות על פי ההסכם.