ת"א 7454-12-11 לאמי נ' קמרי ואח'

בפניי תביעה כספית על סך 181,042 ₪.

עת הוגשה התביעה, עתר התובע לשני סעדים: האחד- פינוי וסילוק יד הנתבעים, או מי מהם, מתת חלקה 2, חלקה 72, גוש 19168 בישוב שזור (להלן: "החלקה" ו/או "הנכס"), והשני- תביעה לפיצויים נזיקיים בסך של 181,042 ₪.

ביום 07.04.13 ניתן פסק דין חלקי ביחס לסעד של סילוק יד, לפיו הוריתי על פינוי ו/או סילוק יד של הנתבעים מהנכס, אשר בחזקת התובע.

משכך, פסק דין זה עניינו הכרעה בסעד הכספי בלבד.

להלן יפורטו טענות התביעה:

1. התובע הינו חבר במושב שזור ובעלים של זכויות חזקה ו/או בר רשות ביחס לחלקה. גבולות החלקה נקבעו הן בהתאם לרישומים בתוקף, הן בהתאם לתשריטים שקיבלו תוקף מטעם כל הרשויות לצורך בניית חממה בחלקה והן בהתאם להסכם גישור, אשר קיבל תוקף של פסק דין ואושר בבית המשפט המחוזי בחיפה.

2. לאחר קבלת ההיתר, התחיל התובע בהכשרת השטח, וזאת לצורך בניית החממה, הכל בהתאם להיתר הבניה. לטענת התובע, עקב קשיים שהערימה אגודת מושב "שזור" לבניית החממה, תוך נקיטת הליכים בלתי חוקיים, נאלץ התובע לפנות לערכאות. הסכסוך הועבר לגישור.

3. במסגרת הגישור, הגיע התובע עם האגודה ביום 27.05.03 להסכם, לפיו החלקה תמסר לתובע לצורך בניית החממה. כאמור, הסכם זה קיבל תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הפשרה").

4. לטענת התובע, לשון פסק הפשרה ברורה, והוא קבע כדקלמן:

   "על כן הוסכם בין הצדדים כדלהלן: השטח נשוא המחלוקת, גוש 19168, חלקה 72, יחולק לשתי תתי חלקות ע"פ החלטת האגודה, והמסומנות בתשריט 1-2... תת חלקה 2, כמופיע בתשריט, תימסר למר לאמי יהודה, חבר האגודה...".

    

   התובע מבהיר, כי בתת חלקה 2, כפי שמופיע בתשריט, אשר קיבל תוקף של פסק דין, ונחתם על ידי כל הצדדים, מסומנת בבירור החממה, המתוכננת.