ת"א 7315-05-08 ח'יר נ' שקרה

בפניי תביעה כספית במסגרתה עותר התובע, עורך דין במקצועו, לחייב את הנתבעת, לקוחתו לשעבר, לשלם לו שכ"ט בסכום של 56,800 ₪.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה יוגשו סיכומים בכתב ללא שמיעת ראיות והתיק יוכרע בפסק דין מנומק.

התובע טוען כי הנתבעת שכרה את שירותיו ביום 18.4.07 לשם ייצוגה בתביעת נכות כללית שהתכוונה להגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן: "התביעה" או "הטיפול המשפטי"), ובמסגרת זו חתמה במשרדו על טופס ייפוי כוח והסכם שכ"ט (עותק מהסכם שכה"ט צורף כנספח 1 לכתב התביעה. בהמשך ועפ"י החלטה נוספת הוגש מסמך המקור, (להלן: "ההסכם" או "נספח 1")).

לטענת התובע, לאחר הגשת התביעה למל"ל, שבגדרה בוצעו על ידי משרדו "אינספור פגישות ושיחות טלפוניות", וכן עבודה משפטית ומשרדית רבה ומגוונת, הצליח להשיג עבור הנתבעת 71% אחוזי נכות צמיתה (עותק מהודעות המל"ל לנתבעת צורפו כנספחים 3 -6 לכתב התביעה), אשר עפ"י ההסכם מזכים אותו בסך של 800 ₪ בתוספת מע"מ לכל אחוז נכות צמיתה, ובסה"כ 56,800 ₪. התובע פנה לנתבעת הן בע"פ והן בכתב בבקשה לשלם את חוב שכ"ט אך היא התחמקה, למעט תשלום בסך 1,500 ₪ (עותק מחשבונית המס צורף כנספח 2 לכתב התביעה).

מנגד טוענת הנתבעת כי מדובר בהטעיה ומרמה מצד התובע מאחר ולא חתמה על ההסכם המופרז שהוגש על ידו (נספח 1). היא אמנם חתמה על טופס הסכם שכ"ט ריק, מתוך אמון בתובע אשר שימש כעו"ד וכמיצגה; מוכחש כי סוכם כלל על שכר טרחה לפי אחוזים מהנכות הצמיתה שתקבע לנתבעת אלא נאמר ע"י התובע כי שכ"ט יהיה לפי 12%-18% מהסכום החד פעמי שישולם לה ע"י המל"ל, מה גם והנתבעת אינה יודעת לקרוא; תאריך נספח 1 שהוצג אינו מתיישב עם תאריך חשבונית המס שצורפה לכתב התביעה; הנתבעת מודה כי התובע ייצג אותה בתביעה מול המל"ל אך טוענת כי התובע לא הופיע כמייצג באף אחת מהוועדות הרפואיות וכל מה שעשה עבור הנתבעת היה מילוי טופסי התביעה, ולא ברור מהי העבודה המשרדית הרבה והמגוונת שמצדיקה תשלום שכ"ט בשיעור הנטען; אף פעם לא התחמקה הנתבעת מתשלום שכר טרחה, ולטענתה אף שילמה לתובע עוד סכומים אשר הוא לא הוציא בגינם חשבונית מס/קבלה.

עד כאן הצגת טענות הצדדים.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, ואת כל החומר הקיים בתיק ביהמ"ש, ובזיקה להסדר הדיוני שהושג, נחה דעתי לקבל את התביעה בחלקה, והכול כמפורט להלן: