הנה ואח' נ' נעלי לוקסי 2000 יבוא ושווק בע"מ

התביעה וטענות הצדדים

1.התובעים הם יחידים וזוגות אשר רכשו מהנתבעת דירות בבניין, שברחוב שרה אהרונסון בפתח תקווה. הם קנו חלק מהיחידות החדשות, שנוספו לבניין בעקבות-יישומה של תמ"א 38/1. הדירות נמסרו לידיהם בחודש אפריל 2018, לאחר קבלתו של אישור אכלוס. בחוזה המכר, שקשרו התובעים עם הנתבעת, נקבע כי לכל דירה תוצמד חניה באמצעות מתקנים, הקרויים "מכפילי חניה". עניינה של תובענה זו במחלוקות, שנתגלעו בקשר למכפילי החניה והביאו לכך, שעד היום אין המתקנים האלה פעילים ולא נעשה בהם כל שימוש.

2.לגרסת התובעים, הנתבעת הגיעה להסכמה עם שניים מן הדיירים הוותיקים בבניין ולפיה הדיירים החדשים, שירכשו את הדירות במיזם התמ"א, הם שיישאו בעלויות התחזוקה וכן בתשלומים השוטפים של מכפילי החניה כולם, בחלוקה שווה שינם לבין עצמם. הדיירים הוותיקים לא יידרשו, כך, לשלם דבר על מקומות החניה שלהם. אלא, שהתובעים לא היו שותפים להסכמה זו. אדרבה, הם התנגדו בכל תוקף לשאת בעלויות תחזוקה של חניות, שאינן שייכות להם. הם התנגדו לכלילתו של חיוב לשלם עבורן בתקנון של הבית המשותף. הם סירבו להיקשר בהסכם עם חברת תחזוקה ובו קבוע תנאי כזה.

עניין זה הוביל לכך שעד למועד הגשתה של התובענה לא נמסרו מכפילי החניה לדיירים כשהם תקינים ועובדים. בכל יום מחדש נאלצים התובעים לתור אחר פתרונות חניה אחרים. תביעתם היא לחיֵיב את הנתבעת למסור לידיהם את מכפילי החניה, כשהם תקינים ופועלים כראוי וכן לפצותם בסך של מאה אלף שקלים לכל אחת מן הדירות שרכשו, בגינה של עוגמת נפש.

3.הנתבעת פתחה והשיבה כי זוהי תביעה שנייה במספר שהגישו נגדה, באותה עילה, התובעים. בהליך הקודם – ת"א 48751-10-18 הנה נ' נעלי לוקסי 2000 יבוא ושיווק בע"מ – לא רק שסכומו של הסעד היה נמוך לאין שיעור, אלא שבית המשפט (כבוד השופטת סיגל רסלר-זכאי, 19.5.2019) המליץ לתובעים למחוק את תביעתם וכך הם עשו.

לגוף הדברים סבורה הנתבעת כי לב המחלוקת אינו אלא סכסוך בין שכנים, שאותו מנסים התובעים לגלגל לפתחה. חרף קשיים שהערימו, נטען, קיבלו התובעים לידיהם במועד המוסכם את מכפילי החניה והם תקינים ומוכנים להפעלה. תקלה, שהתגלתה בביקורת שנתית, טופלה מיד, על חשבונה של הנתבעת. אולם, תנאי להשמשתם של מתקנים אלה – מטעמים של תקינות; ביטוח; בטיחות המשתמשים ובטיחותם של צדדים שלישיים – היה התקשרות עם חברת תחזוקה. הנתבעת אפילו הצליחה להשיג לתובעים, באמצעותה של חברה בשם ס.פ.י סאן פארק פתרונות חניה 2014 בע"מ, שירותי תחזוקה אשר לא יעלו להם דבר בשלוש השנים הראשונות. אלא, שהתובעים מיאנו להיקשר בהסכם כזה ובעקבות כך נדרש להשבית את המכפילים.

לשיטת הנתבעת, העלות החודשית של תחזוקת המתקנים, בחלוקה שווה בין כלל הדיירים החדשים, היא נמוכה ואינה עולה על שקלים בודדים לחודש. מרבית הדיירים בדירות החדשות הסכימו לכך ורק התובעים סירבו. רישומו של תקנון הוא באחריותה של נציגות הדיירים וכלל אין זה ברור מה בין הרישום הזה לבין סירובם של התובעים להיקשר בהסכם תחזוקה למכפילי החניה. ממילא אין בית משפט זה מוסמך להכריע במחלוקת, שמסורה למפקחת על הבתים המשותפים.

דיון

4.לא נמצא לי כל צורך לדון בהליך הקודם, שנוהל לפניו של בית משפט זה. מחיקתה של תובענה פירושה, שהמחלוקת לא התבררה לגופה. מעשה של בית דין לא קם. לתובעים נשמרו טענותיהם. לאחר שמיעתן של העדויות ולאחר עיון בכלל החומר, שהניחו הצדדים בהליך זה שלפנַי, באתי לכלל מסקנה כי התביעה מוצדקת. את האחריות לכך, שנמנע מהתובעים שימוש במכפילי החניה יש להניח לפתחה של הנתבעת. אבאר להלן.

ההתחייבות לספק חניה

5.בסעיפים א(6) ו-ב(6) למפרט, שצורף בנספח ב' להסכמי המכר, התחייבה הנתבעת למכור לתובעים: