ת"א 7201-04-12 נ' ע' ז"ל(המנוח) נ' ע' ואח'

ביום 17.7.09 נהרגה נ' ע' ז"ל בהיותה כבת שנתיים בלבד (להלן: המנוחה או נ'). התובע 1 הוא עזבון המנוחה, התובעים 2 ו-3 הם הוריה והנתבעת 2 היא חברת הביטוח אשר ביטחה את השימוש ברכב התובע 2. עיקר המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם הוכח ברמה הנדרשת כי המנוחה מצאה את מותה בתאונת דרכים.

שאלת החבות

מטעם התובעים העידו אבי המנוחה, א' ע' (להלן: האב), אמה, א' ע' (להלן: האם), דודה, ח' ע' (להלן: ח') וקרוב משפחה נוסף בשם מ' ע' ע' (להלן: ע'). מטעם הנתבעת 2 העיד השוטר דודו פולק אשר תיחקר את האב בדבר נסיבות התאונה לאחר התרחשותה. בהסכמת הצדדים הוגש תיק המשטרה בכללותו כראיה בתיק.

גרסת התובעים לאירוע כפי שהיא עולה מהודעותיהם של א' וח' אשר נגבו לאחר האירוע, מתצהירי העדים ומחקירתם הנגדית היא כדלקמן: ביום התאונה, בשעה 21:00 בערך, נסעה משפחת ע' הגרה בבית צפפה לכיוון *** **** על מנת לאכול "כנאפה". הדוד ח' הצטרף אליהם. האב נהג ברכב. מדובר ברכב מסוג דימלרקריזלר עם שתי דלתות מקדימה ודלת אחת אחורית הממוקמת בדופן מאחורי מושב הנוסע שליד הנהג. התובעים הצהירו כי ח' ישב במושב הקדמי ליד החלון ובינו לבין האב ישבה הבת ס'. המנוחה ישבה ליד הדלת מאחור. לצדה ישבו אמה, התינוק ע' והאח מ' (בעניין זהות היושבים ברכב קיים שוני בין תצהירי התובעים להודעות שנמסרו במשטרה ולכך אתייחס בהמשך).

לדברי האם בתה הרבתה לבכות במהלך הנסיעה ובשלב מסוים שחררה אותה מכיסא הבטיחות. היא עמדה לידה קרוב לדלת האחורית. ברגע כלשהו הפנתה האם את מבטה לכיוון בנה הקטן ע', שהיה אז כבן חצי שנה, ופתאום נפתחה הדלת ובתה נפלה ממנה תוך כדי הנסיעה. היא צעקה שהילדה נפלה.

האב הצהיר כי נסע דרך כביש בגין ועלה לכיוון בית חנינא דרך כביש יגאל ידין. כשהגיע לצומת הגבעה הצרפתית פנה ימינה. ברמזור שמתחת לגשר הגבעה הצרפתית ביצע פנית פרסה על מנת להמשיך בנסיעה לכיוון בית חנינא. לאחר מכן שמע את אשתו צועקת שהילדה נפלה. הוא הסתכל אחורה וראה שהדלת פתוחה, עצר מיד את הרכב, ירד ממנו וראה את בתו במרחק של שני מטר לערך מאחור כאשר פניה לכיוון הכביש. הוא הרים אותה וראה שהיא מדממת מהאוזן והאף. הרכב שנסע מאחוריו נעצר. בעל הרכב הסיע אותו ואת בתו למרכז הרפואי בבית חנינא, המכונה "בית הרופאים" (להלן: המרכז הרפואי). בשלב מסוים, שאינו זוכר במדויק, התקשר האב לקרוב משפחתו ע' וביקש ממנו להגיע מיד. האם, ילדיה וח' נשארו במקום התאונה. ח' החנה את הרכב במפרץ חניה לאחר הרמזור, התקשר לדודו ב' וביקש ממנו להגיע. לאחר זמן מה הגיע קרוב משפחתם ע' והסיע את האם וילדיה חזרה לביתה. לאחר מכן הגיע ב' וח' נסע אתו, ברכב של האב בו אירעה התאונה, לכיוון המרכז הרפואי.

כשהאב ובתו הגיעו אל המרכז הרפואי הרופא בדק אותה והתקשר מיד לאמבולנס. לאחר מספר דקות החלו להגיע אמבולנסים. הצוות הרפואי ניסה לבצע בה פעולות החייאה במשך כשעה וחצי. מאמצי ההחייאה לא צלחו ונקבע מותה.

לדברי האב עוד בשלב בו בוצעו בבתו פעולות החייאה, הגיעו למרכז הרפואי שוטרי משמר הגבול. הם ביקשו ממנו להמתין במקום לכוחות המשטרה. בינתיים הגיע למקום ע' עם קרוב משפחה נוסף. האב יצא מהמרפאה על מנת לקחת את בתו הביתה. אחד החיילים הלך אחריו וביקש ממנו לעצור. החל להתאסף במקום המון. האב נאסף על ידי קרובו והם נסעו חזרה ל*** *****. מספר דקות לאחר שהגיע לביתו הגיעו גם כוחות משטרה. הוא וח' נחקרו ורכבו נבדק. הוא סרב שבתו תילקח לבית חולים לצורך חקירת נסיבות המוות אך הסכים שתיבדק בבית. ד"ר רבחי אבו דלו מבית החולים שערי צדק הגיע לביתו, ערך בדיקה חיצונית של הגופה וקבע שהתרשם כי המנוחה סבלה מחבלה תוך מוחית עם דימום מהאוזניים (ראו מזכר בתיק החקירה). בשעות הבוקר ניתן אישור לקבור אותה.

ע' העיד כי בסביבות השעה 21:00 התקשר אליו האב וביקש ממנו להגיע מהר לכיוון רכס שועפאט. כשהגיע לשם ראה המולה וראה את האם בוכה והילדים לידה. גם ח' היה במקום. הוא הבין מהם שנ' נפלה מהרכב. הוא החזיר את האם והילדים הביתה. בדרך התקשר אליו האב שוב והודיע לו שנ' נפטרה. הוא לא סיפר זאת לאם. הוא הוריד אותה ואת הילדים בביתם. לאחר מכן הוא פגש קרוב משפחה אחר בשם מ' ע' שהוא נהג מונית וביקש ממנו שיתלווה אליו למרכז הרפואי. הם הגיעו לשם וראו את האב והמנוחה. היה שם המון רב וגם חיילים. האב ביקש ממנו לעזור לו, הוא אסף אותו עם המנוחה לרכב והם נמלטו מהמקום. במהלך הנסיעה ניסו לעצור אותם אך הוא הצליח לחמוק. כשהגיעו ל*** **** האב לקח את המנוחה לבית הוריו וכוחות המשטרה הגיעו מיד בסמוך.