ברדוגו נ' משרד הביטחון/מבקר מערכת הביטחון

תביעה בסך 165,000 ₪ שעניינה הפרתן הנטענת של זכויות יוצרים והזכות המוסרית של התובע, שהוא צלם, בשני תצלומים, ואשר בהם עשה הנתבע שימוש. פרט לטענות בשפה רפה על כי כלל לא הופרו זכויות, עיקר המחלוקת נסב על סוגיית הפיצויים.

1.ברקע הדברים: התובע מגדיר עצמו כצלם ישראלי מוביל ובעל מוניטין. לפי תיאורו מדינת ישראל על שלוחותיה הפרה את זכויות היוצרים והזכויות המוסריות ביצירותיו מספר רב של פעמים. עשרות הליכים כבר נוהלו בין התובע והמדינה על שלוחותיה. הנתבע כאן הוא משרד הבטחון, המפעיל בין היתר אתרי אינטרנט המשמשים את יחידת הרבנות הצבאית, אשר מפיצה לחיילים חומרים ופרסומים שונים גלויים ופתוחים לכל לצפייה והורדה גם בקרב משתמשי אינטרנט חיצוניים לצבא.

2.ענייננו בהפרות הנוגעות לשני תצלומים: צילום אמנותי של ידו של סופר סת"ם העמל על מלאכתו (להלן: יצירת הסת"ם), שצילם התובע בשנת 2006, האחרת של ביקור הרמטכ"ל דאז רא"ל גבי אשכנזי בכותל בט' באב התשס"ז (שנת 2007), שנערך ללא תיעוד מצולם זולת בידי התובע, ואשר התובע אף כלל בפרסום חדשותי שערך באתר Ynet (להלן: צילום הרמטכ"ל). יצירת הסת"ם, גילה התובע בשנת 2018, נערכה תוך עיבודה והסרת המזכה לו והופצה בידי משרד הבטחון כתמונת שער לחומר תורני בעניין פרשת השבוע, כך בעשרות אתרים. צילום הרמטכ"ל, גילה התובע בשנת 2019, נכללה במצגת שערך משרד הבטחון והופץ בשנת 2014, לצד הכותרת "מה אומר לך התאריך תשעה באב". התנהלות משרד הבטחון, כך התובע, מצדיקה פיצויו על הצד הגבוה. מחלוקת מה נסבה על שאלת מועד ההסרה המדויק וזיקתו למכתבי התראה של התובע; לעת הזו הוסרו. משרד הבטחון טען כי היצירות אינן מוגנות, כי הוא מפר תמים, ולחלופין בכל מקרה יש בהפרות כדי לזכות פיצוי על הצד הנמוך.

3.הבנות לייתור ההליך הפשוט לא הושגו, וזו זכותם של הצדדים. הצדדים הגישו תצהיריהם: התובע תמך תביעתו גם בחוות דעת מומחה, זאת בין היתר נוכח הכחשות משרד הבטחון באשר למניפולציות שנעשו בתמונות כדי להסיר כל זיקה של התובע להן. הנתבע תמך הגנתו בתצהירו הלאקוני של ראש מדור עתי"ד בצה"ל, הוא המדור שאמון היה על הפרסומים, ותיאר כי חרף חניכתם של חיילים חדשים בנושא שמירת זכויות יוצרים, הרי ששתי התמונות כאן "הועלו ע"י חיילים צעירים ברמה מקצועית נמוכה ביחידה מתוך טעות מקרית וחוסר שיקול דעת לאתר הרבנות הצבאית הישן". כל שינוי בתמונות, העריך המצהיר, נעשה ודאי מתוך "טעות תמת לב וחד פעמית של חייל חובבני שכנראה לא הפנים הנחיות מפורשות שקיבל".

4.לאחר קביעת התיק להוכחות, הודיעו הצדדים על כי יוותרו על שלב החקירות הנגדיות ויבקשו לפנות לסיכומים. באלו התמקדו הצדדים בשאלות של גובה הפיצוי הראוי בהתאם לאמות המידה שבסעיף 56 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן: החוק); זאת אף שהנתבע ראה להוסיף הערות אחדות באשר לעצם יכולתו של התובע לזכות בפיצויים כלל. בעיקרי הטענות נעסוק להלן, בקיצור נמרץ.

5.תחילה, לשאלת ההפרות:

(א)לטענת הנתבע (ס' 10 לסיכומיו) כי צילום הרמטכ"ל אינו עומד בדרישת היצירתיות המינימלית שבחוק, מה קושי בלצלם את הרמטכ"ל אם התובע נקרה למקום, כך לוז טענת הנתבע. גישה שאין לה עיגון בפסיקה: צילום אפילו הוא תיעודי ודאי מקיים ככלל את דרישת היצירתיות המינימלית, בטביעת עינו הייחודית של הצלם, ויש בה מן המצלם – "מרוחו, מטעמו ומכישוריו" (רע"א 7774/09 ויינברג נ' ויסהוף (28.8.2012)). ודאי בתמונת הרמטכ"ל, יצירתו הנאה ושובת הלב של הצופה ושל אותם חיילים עלומים במשרד הביטחון שחמדו אותה.

(ב)לטענת הנתבע (ס' 11 לסיכומיו) כי אפילו היצירה מוגנת, השימוש בה היה "שימוש הוגן": גזירת תמונה מתוך אתר חדשותי, מחיקה באמצעות מלבן לבן של הכיתוב "צילום: ישראל ברדוגו", ושילובה בתוך מצגת Powerpoint לצרכי הצבא – אין קשר קלוש בין אלה ל"שימוש הוגן" כמשמעות האמור בחוק (סעיף 19) ובפסיקה (ע"א 3425/17 ‏Societe des Produits Nestle‏ נ' אספרסו קלאב בע"מ (7.8.2019)), לא מבחינת מטרת השימוש, לא מבחינת הוגנותו.

(ג)לטענת הנתבע (ס' 15 לסיכומיו) כי הפרת הזכויות בצילום יצירת הסת"ם כבר זיכתה את התובע בפיצוי בהליך נגד משרד החינוך (ת"א 51991-07-19): הדבר אינו מהווה הגנה כאשר גורם נוסף מפר את זכויות היוצרים, אלא רק מדגים גישה חוצת משרדים בכל הנוגע לאי-כיבוד זכויות יוצרים. ולהשערה שמא אותו חייל עלום נטל את התמונה המפרה דווקא מן המפר הקודם, ולא במישרין מאתר התובע: השערה בלבד, ואף כזו שממילא אינה פוטרת את משרד הביטחון מאחריותו שלו להפרה.