דורפברגר ואח' נ' לוריא ואח'

מבוא

מהו קו הגבול בין שלב המו"מ - הטרום חוזי, לשלב החוזי שראשיתו בכריתת חוזה מחייב, ומהן גבולות זכות הפרישה מניהול מו"מ, אלו השאלות העומדות בלב התיק שלפני.

רקע עובדתי

1.במרכז הדיון בתיק שלפניי עומדת דירת מגורים בשד' XXX בחיפה (להלן – "הדירה") שהבעלות בה רשומה בשלמות, עפ"י צוואה, על שם הנתבעת 1 – לוריא חבצלת (להלן – "גב' לוריא") (נסח רישום צורף כחלק מנספח ב' לכתב התביעה). את הדירה קיבלה גב' לוריא בירושה מאת דודתה שהייתה ערירית, וגב' לוריא הייתה אחייניתה היחידה (עמ' 44 לפרו' מיום 8.2.22 ש' 13).

2.הדירה הושכרה כל השנים והן גב' לוריא והן בעלה – הנתבע 2, יואל לוריא (להלן – "מר לוריא") אישרו בתצהיריהם ועדותם כי מר לוריא טיפל לבדו בהשכרת הדירה (ראו לדוגמא עדות גב' לוריא שם, עמ' 44 ש' 14-17, וכן עדות מר לוריא שם, עמ' 53 ש' 26-27).

3.עם זאת, רק גב' לוריא חתמה על הסכמי השכירות לאורך השנים (הסכמי שכירות משנת 2005 ואילך צורפו כנספח א1 לתצהיר מר לוריא), ולטענתה, נדרשה הסכמתה לכל שוכר של הדירה ולדבריה: "... אבל כשבא הבנאדם, אני באתי לראות מי הבנאדם שאני משכירה לו את הדירה. אני לא חתמתי, אני לא הסכמתי לכל אחד שייכנס" (שם, עמ' 40 ש' 17-19).

4.על פי עדות ה"ה לוריא, בחודש אוקטובר 2020 או בסמוך לכך הביע מר לוריא בפני גב' לוריא את הקושי מבחינתו להמשיך ולטפל בהשכרת הדירה לאור גילו המתקדם (בן 80) ומצבו הבריאותי, ועקב כך הוסכם בינו ובין גב' לוריא לנסות ולמכור את הדירה.

5.כך העידה גב' לוריא כי בעלה אמר לה: "לא יכול להתעסק עם זה, הגעתי לגיל, אני כבר לא בריא עכשיו, לצערי לא יכול להתעסק עם זה, בואי ננסה למכור את הדירה", ככה זה עבד "בואי ננסה" ואני הסכמתי לנסות" (שם, עמ' 39 ש' 1-3) וראו גם עדות מר לוריא שם, עמ' 53 ש' 29 ואילך.

6.יצוין, כי על פי עדותם של ה"ה לוריא, גב' לוריא לא יזמה את מכירת הדירה ואף לא שמחה על האפשרות למכור את הדירה, אלא רק נענתה למצוקה שהציג בפניה מר לוריא , וכך העיד מר לוריא כי לאחר שמסר לגב' לוריא כי הוא אינו יכול יותר לטפל בדירה "... אז היא מאד היססה, אבל אמרה, "אם אין ברירה, אם זה מה שאתה חושב, אני מבינה אותך. תנסה, בוא נראה, תנסה למכור אותה" (שם, עמ' 53 ש' 32-34). גם גב' לוריא חזרה וטענה כי לא הייתה שלמה מלכתחילה עם מכירת הדירה וכך לדוגמא היא העידה כי "... לא עניין אותי הענין של הכסף. אני לא הייתי שלמה, החלטית לגבי המכירה עד לשלב שממש הייתי צריכה לבוא... " (שם, עמ' 41 ש' 19-20).

7.לאחר החלטת ה"ה לוריא לנסות ולמכור את הדירה, יצר מר לוריא קשר עם המתווך דניאל טוקרב (להלן – "המתווך") וביקש ממנו לטפל במכירת הדירה. בעקבות הפנייה הוחתם מר לוריא על הסכם עם המתווך בחתימה דיגיטלית (עדות המתווך שם, עמ' 1 ש' 37), והוא החל לטפל בפרסום הדירה ובמציאת קונה.

יצוין, כי לטענת המתווך נחתמו שני הסכמים, האחד שעניינו בלעדיות והשני שעניינו דמי התיווך (שם, עמ' 2 ש' 5-6), בעוד שמר לוריא אישר כי חתם על שני הסכמים אך לטענתו, האחד התייחס למכירת הדירה והשני להשכרתה (שם, עמ' 54 ש' 11-12).