פלוני נ' שירותי בריאות כללית ואח'

שלוש שאלות מרכזיות דורשות הכרעה במסגרת פסק דין זה:

1. האם התרשלו הנתבעים בטיפול/מעקב אחר התובע?

2. האם קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת לנזקיו של התובע?

3. אם התרשלו, מהם נזקיו של התובע בגין אותה התרשלות?

    

   רקע קצר:

   התובע יליד 1955, הגיש תביעת נזקי גוף בטענה לאבחון מאוחר של סרטן הערמונית, כמו גם מעקב וטיפול רשלניים שהותירו בו נכות קשה.

   תחילת הפרשה היא למן פנייתו של התובע לנתבע 2 (להלן: ד"ר כץ) בשנת 2010 בעקבות תלונות על הפרעות בדרכי שתן תחתונות, דרך הפניות לבדיקות US שהדגימו בין היתר ערמונית קטנה ובדיקות PSA שעלו בהדרגה משנה לשנה עד לדרגות גבוהות.

   בשנת 2014 העלייה בערכי ה- PSA נקשרה בקיומה של מורסה, והתובע המשיך להיות בהשגחת היחידה הכירורגית. במהלך שנת 2014 נרשמה החמרה בהטלת השתן, בנוסף לערכים גבוהים של PSA.

   בשלהי שנת 2015 נבדק ע"י אורולוג אחר מבי"ח קפלן שהעלה חשד לממאירות בערמונית, שאומת בהמשך באמצעות ביופסיה ובדיקת MRI.

   לטענת התביעה, הנתבעים התרשלו בהעדר אבחון כנדרש, אי ביצוע בדיקות נדרשות, ביצוע בדיקות בצורה רשלנית ואי נקיטת פעולות נדרשות לאבחון או שלילת ממאירות.

   התובע טופל בהקרנות ובטיפול הורמונלי שגרמו לתופעות לוואי קשות מחלקן סובל עד היום, כנטען.

   נכון להיום אין כל עדות לשארית או לחזרה של סרטן הערמונית. על כך אין חולק.

   עיקרי התיעוד הרפואי שיובאו להלן רלוונטיים לדיון והכרעה בתובענה ועל כן יובאו כבר עתה.