ת"א 70167-06 יחדיו שילוח נ' אורדן הופמן סוכנויות בע"מ ואח'

1.ביום 1.10.13 ניתן פסק דין בתביעה שבכותרת כנגד שלושת הנתבעים, ולפיו התקבלה התביעה כנגד הנתבעת 1, על סך 41,202 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית וכן הוצאות משפט (ותוך דחיית רכיב תביעה בסך 15,000 ₪ בגין הוצאות אחסנה), והתביעה נגד נתבעים 2 ו- 3 נדחתה (להלן: "פסק הדין").

2.התובעת הגישה ערעור על פסק הדין (ע"א 21494-11-13 בבית המשפט המחוזי בתל אביב).

3.סמוך לאחר הגשת הערעור, ועוד לפני הדיון בו הודיעו התובעת והנתבעים 1 ו- 2 כי הגיעו להסדר פשרה ולפיו תשלם הנתבעת לתובעת סך של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ, והערעור נגדם יימחק ללא צו להוצאות (והערעור נגד הנתבע 3 יימשך כסדרו). להסדר זה ניתן תוקף של החלטת בית המשפט המחוזי.

4.כעולה מפרוטוקול הדיון בערעור מיום 8.9.14, שילמה הנתבעת לתובעת את סכום הפשרה.

5.בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (כבוד השופט הבכיר גדעון גינת) (להלן: "פסק הדין במחוזי") נקבע כי התיק יוחזר לבית משפט זה על מנת לאפשר לתובעת להשלים את הגשת הראיות מטעמה לדמי אחסנה בסך 15,000 ₪ וכן לצורך הכרעה בעילות הניזקיות כנגד המשיב 3.

6.אשר לדמי האחסנה, בפסק הדין נקבע כי אכן, כטענת התובעת לא נטענה על ידי הנתבעים אלא הכחשה כללית של גובה הנזק ולא הובאו ראיות לסתור, וכי מר קניאס, מטעם התובעת, העיד בתצהירו על גובה הנזק אך לא נחקר בעניין זה ע"י באי כוח הנתבעים (עמ' 13 סעיף 1 בפרק "הנזק" בפסק הדין). כן נקבע כי התובעת הגישה חשבוניות מס וכרטסת הנהלת חשבונות לגבי התשלום (קרי: ההוצאה וכן הנזק שנגרם לה) שהיא שילמה לצ'יינה שיפינג בסך 42,202 ₪ (עמ' 14 סעיף 2 לפסק הדין), וכאמור התביעה נגד הנתבעת 1 התקבלה ברכיב זה. ביחס לרכיב האחסנה נקבע (בסעיף 3 עמ' 14 לפסק הדין) כי הסכום לא הוכח, אף בראשית ראייה, למרות שלכאורה לא הייתה צריכה להתעורר כל בעיה לתובעת להגיש אסמכתא על ביצוע התשלום, ולכן נדחתה התביעה ברכיב זה.

7.ביום 10.9.14 ניתנה החלטה על מועדים להגשת ראיות נוספות על ידי הצדדים כאמור בסעיף 7 לפסק הדין במחוזי. במקום זאת הגישה התובעת הודעה כי לאור הזמן שחלף לא עלה בידיה לאתר ראיות נוספות לרכיב התביעה של דמי אחסנה, ולכן, היא זונחת את דרישתה לרכיב פיצוי זה.

8.לאור האמור להלן יושלם פסק הדין לעניין עילות התביעה הניזקיות נגד הנתבע 3, אורי בן צבי (להלן: "הנתבע") בלבד.

9.בפסק דינו של בית המשפט המחוזי לעניין העילות הניזקיות מפנה בית המשפט המחוזי לסעיף 10 ו- 14 לכתב התביעה המתוקן.

10.בסעיף 10 לכתב התביעה המתוקן נטען על ידי התובעת:

"יתרה מכך, בפועל התברר לתובעת כי הנתבעים 1 ו/או 2 ו/או 3,ידעו היטב על הברחת הסיגריות באמצעות ובמסווה של מכוניות צעצוע, כאשר אף דאגו לכך כי המכולה תסודר באופן שבו יוסתר חפיסות הסיגריות בחלק האחורי של המכולה, כאשר לפנים נמצאות מכוניות השלט".