פלונים נ' י. שנאור - ירושלים 9 בת ים בע"מ

תיק זה - על מה ותמ"א:

1. בארץ אהבתי הנדל"ן פורח, בארץ אהבתי מחכים למשיח. עד שתבוא אותה שעה ברוכה שכל צער משכיחה – מתרבים החולמים על שקדים וצימוקים, על איזו תשואת נדל"ן טובה, בשביל הילדים, מפני השיבה. בערי התמ"א שבמרכז הארץ הולמים עצבי האדמה מיוקר, הרחובות מתמלאים ברזלים ארוכים והבתים נחרשים או מושמים בנחושתיים, מי בתמ"א שלושים ושמונה על אחת ומי בתמ"א שלושים ושמונה על שתיים.

   במהלך הקמת פרויקט תמ"א של חיזוק והעמסה, כשעצמותיו החורקות של הבניין הזקן מתחככות עם התוספות החדשות לבניין, מתחככים הדיירים הוותיקים עם פועלי הקבלן. קול השעון המעורר הוא אנקת הברזל, ריח חביתת הבוקר נמסך בזיעת הטפסן שמחוץ לחלון המטבח, האבק וההמולה משתעלים מכל פינה, הנוף הוא המנוף.

   עם זאת, שטחית ההנחה כי יד היזם תמיד על העליונה. מהחתמת הדיירים על הסכם התמ"א [ראו "הקרב על התמ"א", ארץ נהדרת, שידורי קשת, 2014], ועד להתמודדות עם תלונותיהם ודרישותיהם של הדיירים במהלך הפרויקט, כל אחד לפי רצונותיו ולפי מזגו, כשהללו מחזיקים עדיין במפתחות דירותיהם ובכוחם להקשות על המלאכה – גם דרכו של היזם אינה סוגה במזומנים, ומי שכתב עוד טרם הולדת המדינה על הבנייה העברית כי "מקרבות הביניים עולה הבנאי, מלחמת הבית גבוהה ומגועשת", זאת, אולי גם זאת, ניבא. [ראו "הולדת הרחוב", נ' אלתרמן, מתוך "כוכבים בחוץ", 1938].

    

2. הניצים בפרויקט הדיוני שלפניי הם פליטי פרויקט כזה שהוקם בבת-ים בשנים 2017-2020. הקיטוב ביניהם הוליד דיון סוער, רווי רגש וקלוש אמון, ובבחינת "כמים הפנים לפנים" [משלי, כז', יט'], צייר כל אחד מהם את יריבו בצבעים של קונספירציה להתעשר שלא כדין.

    

3. התובעים הם בני זוג בעשור השביעי לחייהם, ובעלי דירה בקומה שנייה של הבית המשותף המצוי ברחוב ירושלים 9 בעיר [להלן – "הבניין"] שהתקשרו ביום 16.10.17 עם הנתבעת, חברה יזמית, בהסכם לחיזוק הבניין ותוספת של יחידות דיור על הבניין הקיים בהתאם לתוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38) [להלן: "הסכם התמ"א"]. במסגרת התביעה עתרו לקבלת סך כולל של 141,900 ₪, בגין הפרה נטענת של התחייבויות הנתבעת כלפיהם כאשר אחר שהשביתה הנתבעת את המעלית בבניין היא התחייבה לשכן את התובעים בדירה חלופית על חשבונה בשים לב למוגבלותו הפיזית של התובע מס' 1, וכן לערוך שינויים בדירת התובעים, אך לא עמדה בכך.

    

4. הסך הנדרש בכתב התביעה נמזג מדמי השכירות עבור הדירה אליה התפנו התובעים, מתשלום ארנונה כפול והוצאות חשמל ומים בתקופה בה נמסרה דירת התובעים לנתבעת במסגרת הפינוי האמור, מהתאמת המטבח בדירת התובעים בשל אי עמידת הנתבעת בהתחייבותה בקשר לכך, מתיקון מערכת המיזוג ומהחלפת דלת הכניסה שניזוקו על ידי הנתבעת, מעלות החלפת דלת בחדר השינה והתקנת תריס, חלף התחייבות הנתבעת לשאת בעלות זו, ומעוגמת נפש בסך של 20,000 ₪.

    

5. מנגד עמדה הנתבעת על כך שהפרויקט היטיב מאוד עם הדיירים הקיימים בבניין, לרבות התובעים, באשר הוא העלה את שוויה של כל דירה בבניין בכמיליון ₪, וכי הוא בוצע ע"י הנתבעת לעילא ולעילא תוך הקדמת לוחות הזמנים שנקבעו בהסכמים עם הדיירים ואף נמסר לכלל הדיירים לשביעות רצונם המלאה. אליה וקוץ בה אליבא דנתבעת – התובעים, באופן חריג לכלל דיירי הבניין, פעלו על מנת להכשיל, לחבל ולעכב את הפרויקט, הערימו קשיים חדשות לבקרים והציבו תנאים ודרישות בלתי סבירות בניסיון לסחוט הטבות שאינן מגיעות להם מהנתבעת. בהמשך לכך - דרישתם הכספית הנוכחית של התובעים מבוססת בחלקה על הצעה שהציעה להם הנתבעת לפנים משורת הדין ונדחתה על ידם, וברובה – אינה מבוססת ומטרתה להשית שלא כדין על הנתבעת את עלויות השיפוץ הפרטי אשר ערכו התובעים בדירתם.