ת"א 6896-09-16 שטרית ואח' נ' בנישו ואח'

בפניי בקשתם של הנתבעים 1 -3 לבטל את פסק הדין שניתן כנגדם בהיעדר הגנה ביום 16.12.2016.

לאחר שעיינתי בבקשה ובהיעדר תגובה מצד התובעים החלטתי להיעתר לבקשה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

1. התובעים הגישו כנגד ארבעת הנתבעים תובענה ובה עתרו לסעד הצהרתי.

2. ביום 16.12.2016 ניתן, כנגד הנתבעים 1 -3 פסק דין הצהרתי וזאת על יסוד מסירות שבוצעו לנתבע 1.

לא נעתרתי לבקשה למתן פסק דין כנגד הנתבעת 4 וזאת מהנימוק שצוין בפסק הדין.

3. בבקשה לביטול פסק הדין טענו הנתבעים 2 - 4 כי לא קיבלו את כתב התביעה ואילו הנתבע 1, אשר הודה כי קיבל את כתב התביעה לידיו, טען כי לא קיבל זימון לדיון שנקבע וכן טען כי אינו מהווה כתובת למסירת כתבי בי דין עבור הנתבעים 2 – 4.

4. ראשית, לא היה צורך להגיש את הבקשה בשמה של הנתבעת 4 שכן לא ניתן כנגדה פסק דין.

5. באשר לנתבע 1: אישור המסירה מציין את המסמכים שנמסרו ובכלל זה החלטה מיום 13.09.2016 שבה נקבע מועד הדיון שהתקיים ביום 21.09.2016. בדיון זה נקבע גם דיון נוסף. טענתו של הנתבע 1 כי לא קיבל זימון לדיון נדחית אפוא ובאשר לביטול פסק דין מחובת הצדק בקשתו נדחית.

6. באשר לנתבעים 2 ו- 3: נטען כי הנתבע 1 אמנם חזיק בייפוי כוח מטעמם אולם הוא אינו כתובת למסירת כתבי בין דין. אף כי ייפוי הכוח לא צורף הרי שבהיעדר תגובה מצד התובעים הטענה לא נסתרה ודי בה כדי להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

יש לציין עם זאת, כי לא ראיתי מדוע חתם הנתבע 1 על אישורי מסירה שהופנו לנתבעים 2 ו-3 אם אינו מהווה כתובת למסירת כתבי בי דין.

לא הייתה כל מניעה כי הנתבע 1 יאמר לשליח, או לב"כ התובעים, כי הוא אינו כתובת למסירת כתבי בי דין. הפעולה שנדרשה מהנתבע 1 בנסיבות אלו הינה פעולה פשוטה שהוא יכול היה לבצע בקלות. הוא חתם על אישורי מסירה, קיבל את כתב התביעה והיה עליו להודיע בכתב לב"כ התובעים כי הוא אינו מהווה כתובת למסירת כתבי בי דין עבור יתר הנתבעים. ואם לא ידע כי יש באפשרותו לעשות כן היה עליו להתייעץ עם עו"ד מטעמו, כפי שאכן עשה (ס' 8 לבקשה).