ת"א 6808-09-15 שרעבי נ' קרייסל

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 02/12/15 בהעדר הגנה.

על-פי אישור מסירה מאת רשות הדואר, בוצעה לכאורה מסירה כדין ביום 29/10/15 עליה אף חתם הנתבע. ב"כ הנתבע ציין שבשל מצבו הבריאותי של הנתבע אין ביכולתו להבין ולא יכול היה להבין שהוגש נגדו כתב תביעה. בנסיבות אלה אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחמת הצדק. בצד האמור, רשאי בית המשפט לשקול לבטל את פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך איזון בין סיבת המחדל וסיכויי ההגנה (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395).

לעניין המשקל היחסי של שני השיקולים, מאחר שביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה כרוך בזכות החוקתית לגישה לערכאות (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינזון, ניתן ביום 27/02/01), הרי משלא מדובר בזלזול בוטה של המבקש כלפי בית המשפט מכוח חובתו כבעל דין, לא יכולה להיות מחלוקת בדבר משקלו היחסי העדיף של השיקול השני (פס"ד כהן לעיל, ע"א 5000/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי י. בן ציון, פ"ד מח (1) 830).

לאור האמור, יש לבחון בעיקר סיכויי ההצלחה בהגנה. הלכה היא כי אין הנתבע חייב להראות הגנה איתנה ובטוחה, אלא ניתן להסתפק לצורך הליך זה בהגנה אפשרית בלבד (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 343 וההפניות שם (מהדורה שמינית, 2005)).

יש בנסיבות העניין לרבות הנסיבות בהן נאמרו הדברים שבבסיס טענת לשון הרע, כדי להוות הגנה אפשרית, ולו לגבי גובה התביעה, המצדיקה במידת ההוכחה הנדרשת בשלב זה, להורות על ביטול פסק הדין.

תוצאה:

אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 02/12/15 בהעדר הגנה.

אני מורה על סגירת כל תיק הוצל"פ שנפתח בגין פס"ד שבוטל.

הנתבע יגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מהיום.

הנתבע יישא בהוצאות התובע סך של 1,000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, י"ד אדר א' תשע"ו, 23 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.