בדיון ביום 8.9.14 הסכימו הצדדים כי תביעת התובעים 3 ו- 4 כנגד הנתבעים 2-6 תידחה והצדדים יסכמו בנוגע להוצאות בלבד בכל הנוגע לנתבעים אלה וכן כי המחלוקת היחידה בין התובעים 3 ו – 4 (להלן: "התובעים") לבין הנתבעת 1 עניינה בקיזוז 10,000 ₪ מן הסכום המגיע לתובעים מפדיון מניות תנובה ואף בעניין זה יסכמו הצדדים טענותיהם בכתב, כמו גם בעניין ההוצאות. על הפרק אם כן סוגיית הקיזוז וסוגיית ההוצאות אשר יוכרעו להלן.
קיזוז 10,000 ₪ - טענות הצדדים
אין מחלוקת כי הסכום הרשום לזכות התובעים בספרי האגודה כתוצאה מפדיון מניות תנובה עומד על 42,239 ₪, כמו כן אין מחלוקת כי פסק משקם סופי בעניין התובעים ניתן ביום 17.6.03. לטענת התובעים ביום 25.4.07 קיבלה האסיפה הכללית של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת" או "האגודה") החלטה בנוגע לאופן חלוקת פדיון מניות תנובה בין חבריה ועל כן לטענתם הם זכאים למלוא תמורת הפדיון והנתבעת איננה זכאית לקזז מן הסכום שנזקף לזכותם 10,000 ₪ ללא הסכמתם. לטענת התובעים, ההחלטה על הקיזוז נעשתה על ידי וועד הנתבעת והיא מנוגדת להחלטה מיום 25.4.07 ואיננה כדין.
החלטת הוועד בעניין הקיזוז ניתנה ביום 13.7.10 ועל פיה הקיזוז הוא כתוצאה מחובות שנצברו באגודה החל מיום 1.1.92, כלומר חובות שאינם חוסים תחת תחולת חוק ההסדרים במגזר החקלאי משפחתי התשנ"ב 1992 (להלן: "חוק ההסדרים"). מדובר בחובות של האגודה למנהל מקרקעי ישראל (ככינויו אז) ולמועצה האזורית חוף אשקלון (להלן: "המועצה האזורית"), אשר חולקו באופן שוויוני בין חברי האגודה, כך שחלקו של כל חבר בחוב עמד על 10,000 ₪.
הנתבעת טוענת בתגובה, כי בין הנושים של הנתבעת ערב ההסדר של הנתבעת עם המשקם, היו גם מנהל מקרקעי ישראל והמועצה האזורית ואלה הטילו עיקול על "כספי תנובה". לטענת הנתבעת אין מחלוקת על כך שכספי פדיון המניות שייכים לה. לטענתה היא הגיעה להסכמה עם נושים אלה בדבר תשלום סכומים שהוסכמו בין הצדדים לשם הסרת העיקולים על מנת שניתן יהיה לחלק את יתרת פדיון המניות בין חברי האגודה. לטענת האגודה, אילו לא הגיעה להסדרים מקלים עם נושים אלה ונדרשה לשלם להם את כל החוב שחבה להם, לא היה נותר דבר מכספי הפדיון ולא היה מה לחלק כלל.
עוד טוענת הנתבעת, כי היא לא הייתה חייבת לחלק כספים אלה כלל ויכולה הייתה למשל להחליט לחלק רק מחציתם ולהותיר כספים בידה מעבר לתשלום החובות למשל לשם פיתוח תשתיות המושב. לטענת הנתבעת, לתובעים לא הייתה זכות קנויה לקבל כספים אלה ועל כן אינם יכולים לטעון כנגד אופן חלוקתם.
הנתבעת מפנה לכך שהמשקם אישר את ההסדר עם הנושים כולם ובכללם נושים אלה ונתן להסדר תוקף של פסק דין. על פי פסק דין זה, חבר המעוניין לקבל את חלקו היחסי על פי המפתח שנקבע ומצוי במנהלה להסדרים, חייב לחתום על כתב סילוק טענות תוך 30 יום. התובעים מבקשים כעת כי בית המשפט יורה על העברת הכספים בניגוד לפסק המשקם ולכך אין מקום. יתר על כן, התובעים כבר פנו למשקם בעבר וביקשו כי יורה לנתבעת להעביר להם את כספי המניות ללא קיזוז והמשקם דחה את בקשתם. התובעים לא ערערו על פסק המשקם או על ההחלטה לדחות את בקשתם ועל כן אינם רשאים כעת לדרוש את שינוי פסק הדין או ההחלטה.
הנתבעת מציינת עוד כי החלטתה בזמנו נועדה להיות שוויונית ואם יקבע בית המשפט כעת כי היא בטלה ביחס לתובעים, ידרשו מיד כל חברי האגודה לבטלה אף ביחס אליהם וכך ייווצר לאגודה חוב של מאות אלפי שקלים אותו לא תוכל לשלם.
בסיכומי התשובה, העלו התובעים טענה חדשה שלא בא זכרה עד כה על ידם בכל ארבע השנים בהן מתנהל הליך זה. בסיכומי התשובה טוענים התובעים כי נקודת המוצא של הנתבעת, לפיה כספי הפדיון של מניות תנובה הם קניין האגודה ועל כן היא סוברנית להחליט כיצד לחלקם, איננה נכונה ועומדת בסתירה לפסק הדין בבג"ץ 861/07 קמחי ואח' נ. נחלים ואח' (להלן: "בג"ץ קמחי"), בו נקבע כי מניות תנובה שנצברו הן קניינם של חברי האגודה יצרני החלב ואינם קניינה של האגודה.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.