ת"א 6771-09 קוטוב נ' מטואלי ואח'

1.כנגד הנתבעים ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 2.9.09.

2.ביום 15.6.09 הגיש התובע תביעה לפינוי הנתבע מנכס מקרקעין הנמצא בירושלים והוא בעליה הבלעדי.

3.בבקשה לביטול פסק הדין טוענים הנתבעים כי לא הומצא להם כתב התביעה ולפיכך לא היה ידוע להם על קיום ההליכים כנגדם.

לגוף התביעה נטען כי לתובע אין כל זכות בנכס למעט קבלת דמי השכירות עבור הבעלים של הנכס. כמו כן נטען כי בינם לבין התובע לא נערך כל הסכם שכירות.

עוד טוענים הנתבעים כי השינויים שנטען כי נערכו בדירה נעשו לצורך תחזוקה שוטפת של הנכס.

4.ב"כ התובע מתנגד לבקשה. לטענתו עוד ביום 17.1.10 סוכם בין הצדדים להקפיא את ביצוע פסק הדין ומכאן שהטענה כי נודע להם על ההליך המשפטי רק בחודש אפריל שנת 2014 אינה נכונה.

עוד נטען כי חרף ההזדמנות שניתנה לנתבעים לתקן את הפרת הסיכום בין הצדדים הם לא ניצלו אותה לרבות תשלום דמי השכירות.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות.

בנסיבות העניין שוכנעתי כי לא נפל כל פגם בהמצאת כתב התביעה לנתבעים וכי הנתבעים לא הניחו כל תשתית עובדתית לסתירת האמור באישור המסירה ובתצהיר המוסר.

לא זו אף זו, עוד בשנת 2010 ידעו הנתבעים על ההליך המתנהל כנגדם שכן הם הגיעו לידי הסכם עם בנו של התובע. חתימת הסכם זה אף שומטת את טענתם כי התובע אינו בעל זכויות בנכס.

הנתבעים הגישו את בקשתם בשיהוי רב בלא שטרחו להצטייד בהארכת מועד ובטעם מיוחד כנדרש על פי הדין וההלכה.

בנסיבות אלה לא שוכנעתי כי בידי הנתבעים הגנה כנגד התביעה.

6.לאור האמור לעיל הבקשה נדחית.