ת"א 67548-11-16 גריב נ' ישראל

הבקשה לפטור מאגרה הובאה בפני למתן החלטה.

1. תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת כי "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". על המבקש פטור מתשלום אגרה להוכיח, אפוא, שני תנאים מצטברים – כי אין ביכולתו לשאת בתשלום האגרה וכי ההליך מגלה עילה.

2. תצהירו של התובע והמסמכים שצירף לבקשה תומכים לכאורה בכך שאין ביכולתו לשאת בתשלום האגרה, אולם התובע לא צירף מצב חשבונותיו לתקופה של 3 חודשים אחרונים.

3. אשר לתנאי שעניינו קיומה של עילת תביעה, כפי שנפסק: "זהו תנאי שבמסגרתו בית המשפט בוחן האם עילת ההליך שהוגש אינה קלושה. מדובר ברף שאינו גבוה, ועניינו בבחינה לכאורית של העילה, כדי לוודא שאין מדובר בהליך חסר סיכוי ממש" (בשג"ץ 4934/14 ‏גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם במאגרים, 21.7.2014)).

4. באשר לגובה הפיצוי הנתבע - כפי שנפסק, גם סכום התביעה הינו רכיב חשוב בשיקולי בית המשפט בדונו בבקשה לפטור מאגרה ו"לא יינתן פטור מאגרה לתביעות מנופחות המוגשות בסכומים בלתי מציאותיים... גם כאשר הוכח כי מדובר בתובע חסר אמצעים" (ראו בש"א (מחוזי חי') 5107/00 יוניס נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון (פורסם במאגרים, 12.6.2001); רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה (פורסם במאגרים, 26.8.2007)); רע"א 2686/13 שמעוני נ' יגיל (פורסם במאגרים, 1.12.2013)).

   5. האופן בו נוסח כתב התביעה אינו מאפשר לדלות ממנו באופן ברור את עילת התביעה

   ועמדתי באשר לסיכויי הוכחת עילת התביעה, על פי מה שהונח לפני.

    

   לאור סכום התביעה ונוסח כתב התביעה , ובטרם תנתן החלטה, הבקשה תועבר למשיבה למתן תגובתה תוך 15 יום.

    

   פנייה לייעוץ משפטי תוכל לסייע למבקש להעריך בצורה טובה יותר את סיכויי ההליך, למקד את הטענות ולהגיש תביעה שסיכוייה אולי טובים יותר – ככל שהדבר ניתן בהתחשב בנסיבות, בטענות המועלות ובפרק הזמן הרב שחלף.

    

   משהמבקש אינו מיוצג אני מורה למזכירות להעביר הבקשה והתביעה למשיבה.