פלוני נ' יוסף ואח'

עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע עקב תאונת עבודה שארעה ביום 17.05.15, בעת שעבד אצל הנתבע בעבודות גבס באולם אירועים בנס ציונה.

מבוא

1. התובע, יליד 20.07.73, נפגע ביום 17.05.15, תוך כדי עבודתו באתר עבודה בשירותי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), כאשר הפיגום עליו עמד קרס והוא נפל מגובה (להלן: "התאונה").

2. כתוצאה מן התאונה, פונה התובע באמצעות אמבולנס לבית החולים אסף הרופא, שם נבדק ונמצא כי נגרמו לו, בין היתר, שבר באגן ובכף יד שמאל. התובע אושפז למשך מספר ימים ובשחרורו הומלץ לו על המשך מעקב רפואי וקבלת טיפולי פיזיותרפיה.

3. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, וועדה רפואית לעררים קבעה כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 24% החל מיום 01.10.17, כדלקמן: בגין השברים באגן, 15% לפי תקנה 35(1) בין (ב) לבין (ג) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז–1956 (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי"); ובגין השברים בשורש כף יד שמאל, 10% לפי תקנה 35(1)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי.

   התובע הגיש למוסד לביטוח לאומי, במהלך ניהול התביעה, בקשה להחמרת מצב אשר טרם הסתיימה.

   טענות הצדדים בקליפת האגוז

4. התובע טוען כי כאשר הוא התבקש לבנות את הפיגום הוא פנה למר עומרי, בנו של הנתבע, אשר שימש כמנהל העבודה במקום (להלן: "עומרי" או "מנהל העבודה"), והתריע בפניו כי אינו בקיא דיו בבניית פיגום לגובה כזה.

   לאחר שהחלו בבניית הפיגום, התריע התובע בפני מנהל העבודה, כי חסרים עצים לצורך בניית פיגום יציב. חרף כך, מנהל העבודה לא סיפק עצים נוספים, והורה לתובע "לחסוך" בבניית רגליים לפיגום וטען ש"יהיה בסדר".

   עוד טוען התובע כי בסמוך לאחר מכן הוא הודיע למנהל העבודה כי המסמרים שבאמצעותם נדרש לחזק את הפיגום אינם ארוכים מספיק ומשכך לא ניתן לקבע באמצעותם את הפיגום לקיר בצורה בטוחה.

   התובע ציין כי עם השלמת בניית הפיגום, ועוד לפני שעלה עליו, הוא פנה אל מנהל העבודה והתריע בפניו כי מדובר בפיגום מסוכן, שחסר בו תמיכה וחיזוקים והעלה חשש שהפיגום לא יחזיק אותו.

   התובע טוען כי תחילה הוא סירב לעלות על הפיגום ואף הביע חשש של ממש, אך בתשובה, נענה בצעקות רמות על ידי מנהל העבודה, כי אם הוא לא רוצה אז שילך הביתה שכן ככה הם בונים פיגומים ואף אחד לא ילמד אותו כיצד לעשות זאת.

   התובע מציין כי מדובר היה ביום החמישי לעבודתו, במקום החדש, כאשר היה במצוקה כלכלית, ורצה לרצות את מעסיקו, ולכן לא נותרה לו ברירה והוא עלה על הפיגום אשר קרס במהרה.

5. הנתבע, לעומת זאת, מכחיש את האחריות לתאונה וטוען כי התובע הוא אשר בנה את הפיגום על דעת עצמו מבלי שהתבקש לעשות כן, לא על ידו או על ידי מי מטעמו. לטענת הנתבע, תפקידו של התובע היה פועל גבס וכלל אין זה מתפקידו לעסוק בבניית פיגומים. ככל שעשה כן, הוא עשה זאת ביוזמתו, מבלי שהתבקש לכך.