פיבקו בת ים בע"מ נ' אוסדון
|
ת"א בית המשפט המחוזי מרכז לוד |
66837-03-23
18.4.2023 |
|
בפני השופטת: חנה קיציס |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשת: פיבקו בת ים בע"מ |
משיב: מומי אוסדון |
| החלטה | |
-
בקשה לצו עשה המורה למשיב לפנות את הדירה שבהחזקתו בכפוף להפקדת ערבויות ובטחונות על ידי המבקשת, ובקשה למינוי נאמן שיחתום במקום המשיב על כל מסמך שיידרש להשלמת פרויקט "פינוי בינוי".
-
המבקשת היא חברה שיוסדה להקמת פרויקט פינוי–בינוי ("הפרויקט") במקרקעין ברח' העצמאות 28 בבת ים הידועים כגוש 7136 חלקה 215 ("המקרקעין").
-
המשיב הוא אחד מבעלי הזכויות במקרקעין ועל שמו רשומה דירה בקומה השלישית בשטח 115 מ"ר ולה צמודה קומה מפולשת של הבניין (הצמדה בשטח של כ-57 מ"ר והצמדה נוספת בשטח של כ-20 מ"ר-כך על פי נסח הטאבו).
-
לטענת המשיב הוא פעל במשך שנים רבות לגיבושו של הליך "פינוי בינוי" בבניין, הוא זה שאיגד את בעלי הדירות ויצר את הקשר עם אדריכל פיבקו מי שהקים את המבקשת ומי שמחזיק כיום בחלק ממניותיה.
-
ביום 17.7.2012 נחתמו שני הסכמים בין המשיב לבין אדריכל פיבקו (בשם החברה שבהקמה). הראשון, זיכרון דברים למכירת מחצית דירתו של המשיב לפיבקו. השני, "כתב התחייבות והצהרה בלתי חוזרת", בו הוסכם שהמשיב יקבל דירה בת חמישה חדרים בתמורה ליתרת הדירה ועוד זכויות בפרויקט (שלוש חלופות מתוכן היה על המשיב לבחור חלופה אחת) בתמורה לשטח ההצמדות ("כתב ההתחייבות").
-
המשיב ביחד עם יתר בעלי הזכויות במקרקעין חתם ביום 17.7.2016 על הסכם פינוי ובינוי ("ההסכם").
בהסכם זה התחייבו בעלי הזכויות, בין היתר, לשתף פעולה עם המבקשת בכדי להוציא את הפרויקט אל הפועל ואילו המשיבה התחייבה לבנות את הפרויקט ולשלם את התמורה המוסכמת. אין מחלוקת בין הצדדים שההסכם והתמורות שנקבעו בו שריר וקיים בין הצדדים.
-
המשיב בחר את החלופה השלישית שהוצעה בכתב ההתחייבות (דירה נוספת של חמישה חדרים ושטח מסחרי של 100 מ"ר). בין המבקשת למשיב התגלעו מחלוקת הקשורות במכירת מחצית הדירה שאין זה המקום לפרטן.
בשנת 2016 הצליחה המבקשת להשיא את זכויות הבניה בפרויקט (120 יח"ד במקום 96). המבקשת הוסיפה שטח של 10 מ"ר לכל אחת מיחידות התמורה.
-
הצדדים ניהלו הליך גישור בפני כב' השופט (בדימוס) סטרשנוב, שהחל בשנת 2018. ביום 17.9.2020 נחתם הסכם גישור בין הצדדים. בהסכם הגישור נקבע, בין היתר, שהמשיב יקבל דירה אחת בתמורה לדירתו, כתב ההתחייבות מיום 11.7.2012 יחשב כבטל ומבוטל ממועד חתימת הסכם הגישור והמשיבה תשלם בתמורה לשטח ההצמדה, סכום של 2,894,000 ₪. הסכם הגישור הונח בפני בית משפט השלום במסגרת בקשה ליתן לו תוקף של פסק דין (ה.פ. 45830-09-20). בעקבות החלטות שניתנו חתמו הצדדים ביום 17.9.2020 על תוספת להסכם הגישור בה נקבע, בין היתר, שכל התנאים המתלים שנקבעו בהסכם הגישור התקיימו באופן שהסכם הגישור מחייב. בעקבות חתימת הסכם הגישור והתוספת להסכם הגישור שילמה המבקשת למשיב סך של 285,100 ₪, ובנוסף שילמה חוב מס שבח בגין מכירת מחצית הדירה בסכום של 290,180 ₪.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|