פלוני נ' מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ

האם התאונה בה נפגע התובע מהווה "תאונת דרכים" כשמשמעה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים)? זו השאלה העומדת להכרעה בהחלטה זו.

רקע

ביום 24.7.2014 אירעה לתובע תאונה במסגרת עבודתו כנהג משאית, אשר השימוש בה בוטח במועד התאונה על ידי הנתבעת.

בכתב התביעה תיאר התובע את התאונה כך: "בעת שהתובע היה הנהג ברכב, ובעת שקשר חלק ממטען אשר התנתק במהלך נסיעה (לאחר שכבר יצא לדרך ונאלץ לבצע עצירה לצורך כך), נפל מהרכב אל הקרקע."

בתצהיר עדות ראשית שהגיש התובע בהמשך בירור ההליך, הוא הסביר כי בבוקר יום התאונה יצא מביתו בפוריידיס למשתלה בכפר נטר, שם הועמסו בארגז המשאית שתילי ענבים. בהמשך נסע לעוד מספר מקומות ואז הגיע למושב פתחיה, שם העמיסו על ארגז המשאית משטח של קרטונים ריקים. משם נסע התובע לכרמי יוסף, שם פרקו מעל המשאית את שתילי הענבים. התובע יצא מכרמי יוסף בדרכו בחזרה אל ביתו, כאשר הבחין במראת הצד השמאלית של הרכב, כי החבל בו קשר את הקרטונים הריקים (שהועמסו על משאיתו במושב פתחיה) משוחרר ומתנופף ברוח. במראת הצד הימנית ראה, כי עקב התערערות ערימת הקרטונים הריקים נטו אלו ימינה וגרמו לדופן הבד הימנית של המשאית (וכלשונו - ה"וילון") לבלוט לימין מתוך קו המשאית, באופן שחסם את שדה הראיה במראת הצד. בלית ברירה ו - "על מנת להמשיך בנסיעה בטוחה הייתי חייב לעצור בצד הדרך ולקשור מחדש את משטח הקרטונים. עליתי לארגז המשאית דרך המדרגות האחוריות של הארגז, הגעתי למשטח שהיה בעומק המשאית, סידרתי מחדש את משטח הקרטונים, החזקתי את החבל כדי למקם אותו מעל המשטח, מתחתי אותו תוך הפעלת כוח כדי לקשור את המשטח, אבל החבל השתחרר מצדו השני (ימין) ואני עפתי שמאלה ונפלתי מהמשאית לשולי הכביש."

טען איפוא התובע, כי נסיבות האירוע עולות כדי "טיפול דרך" או "תיקון דרך" (להלן, ומטעמי קיצור: טיפול דרך), קרי, אחת מדרכי ה"שימוש" בהגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים", ומכאן שהתאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים.

הנתבעת כפרה הן בנסיבות התאונה הנטענות והן בכך שנסיבות אלו מהוות "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים, מן הטעם שמדובר באירוע שאירע תוך כדי טעינה או פריקה, אשר הוחרגו מהגדרת "שימוש".

כב' השופט יואב פרידמן, שדן בשעתו בתיק, קבע כי סוגיה זו תוכרע על יסוד סיכומים בכתב שיוגשו על בסיס העובדות שפורטו בתצהיר התובע, עובדות בהן לא הסכימה הנתבעת להודות.

בפסק דינו מיום 31.1.2021 דחה כב' השופט פרידמן את טענת התובע לפיה נסיבות האירוע עולות כדי טיפול דרך, בקבעו כי התנאי הרביעי להכרה ב"טיפול-דרך", כפי שנקבע ברע"א 372/10 הראל נ' ספנייב ואח' [16.6.2010], אינו מתקיים, משאין מדובר בטיפול-דרך ברכב או באחד מרכיביו, אלא במטענו - שהוא איננו חלק מהרכב או אחד מרכיביו. עוד קבע כב' השופט פרידמן, כי הפעולה אותה ביצע התובע בעת שנפל ונפגע לא היתה הכרחית להמשך הנסיעה, שכן טענת התובע בסיכומיו, לפיה חשש כי דופן המשאית תיקרע והקרטונים יפלו אל מחוץ למשאית באופן שיסכן את משתמשי הדרך, לא נטענה במסגרת כתב התביעה או התצהיר, אלא עלתה במסגרת הסיכומים בלבד.