ת"א 66290-12-15 מדינת ישראל נ' בן יקר ואח'

לפני בקשת הנתבעים 1 – 3 לעיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד.

התובעת הגישה תביעה נגד נתבעים אלה ונגד רשפון- מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (נתבעת 4 בתביעה), לתשלום דמי שימוש ראויים בגין שימוש עסקי בחלקה במושב רשפון שיעודה חקלאי ולמתן סעד הצהרתי שלפיו זכויות הנתבעים בחלקה בטלות ועליהם להשיב את הנחלה למדינה.

בבקשתם טוענים הנתבעים כי 143 חברי האגודה השיתופית רשפון והאגודה עצמה הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה נגד קרן קיימת לישראל ורמ"י (ת.א. 1802/07),(להלן: "תביעת חברי האגודה") שבמסגרתה טענו כי חברי המושב השתתפו ברכישת קרקעות המושב ולכן זכויותיהם אינן זכויות ברי רשות אלא הם זכאים לזכויות קנייניות של חכירה (נצחית) ומהוונת. בתביעה האמורה בקשו התובעים לקבוע תנאים בחוזה החכירה ובין היתר כי החכירה מיועדת למגורים, חקלאות, תעשיה ומסחר.

הכלל בדבר "הליך תלוי ועומד" מקנה לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת לעכב את הדיון בהליך שלפניו עד להכרעה בהליך אחר המעורר שאלות דומות.

תכלית הכלל היא למנוע קיום דיוני סרק ולחסוך בזמן שיפוטי ובזמנם של בעלי הדין.

בתוך כך על בית המשפט לשקול בין היתר האם קיימת זהות בשאלות שבמחלוקת בין 2 ההליכים, זהות בין בעלי הדין, יעילות הדיון, חיסכון בזמן שיפוטי, הימנעות מכפל התדיינות ומאזן הנוחות (רעא 627/13 דוד סגל נ' פנינת מלכי ישראל בע"מ, פסקה 13 (2013), רע"א 346/06 ד"ר באסם חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ, פסקה 4 (2006), ע"א 1327/01 אפריים נ' אילן, פיסקה 9 (2002).

לאחר שעיינתי בכתב התביעה בת.א. 1802/07 ובחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

הנושאים הנדונים ב-2 ההליכים מתמקדים בשאלות שונות.

בעוד שההליך כאן מתמקד בדרישת רמ"י לתשלום דמי שימוש ראויים בגין הפעלת גן האירועים במושב רשפון ללא היתר תוך הפרת חוזה החכירה ובניגוד למטרת החכירה , ההליך השני עוסק בזכויות כלל חברי האגודה השיתופית רשפון, בטענותיהם כי זכויותיהם וזכויות האגודה הן קנייניות הקרובות לבעלות ועולות כדי חכירה לדורות המתחדשת לצמיתות מידי 49 שנים והכספים שהושקעו ברכישת החלקות ובהשבחתן יוכרו כדמי היוון מלאים. ההליך שם אינו מתייחס באופן ספציפי לחלקה הנדונה כאן ואינו מפרט באופן ספציפי את עניינם של הנתבעים כאן.