ת"א 66273-12-14 מאיה נ' ישיר חברה לביטוח בע"מ

בזיקה לישיבת היום ולדיון הקודם במהלכם תושאלו התובעת ומר כהן בדבר נסיבות אירוע התאונה, ולאחר עיון בתיק המשטרה עולות המסקנות הלכאוריות כדלקמן:

אין חולק כי מר כהן פנה שמאלה עם רכבו מהנתיב האמצעי וזאת בניגוד לתמרור;

אין חולק כי מהנתיב השמאלי בו נסע/עמד רכב התובעת ניתן לנסוע ישר וכן שמאלה;

מר כהן זיהה את רכב התובעת כרכב שעמד/נסע בנתיב הימני;

לדברי התובעת, נסעה ישר ולא פנתה ימינה ורכבו של מר כהן פנה שמאלה וחדר לנתיב נסיעתה;

מר כהן לא טען בהודעותיו במשטרה וכן בביהמ"ש, כי צפר במהלך הפניה שמאלה ע"מ להסב את תשומת לב התובעת בדבר פנייתו שמאלה;

מיקום הנזק הנטען ברכב התובעת מתיישב עם נסיבות האירוע הנטען;

בהודעתו במשטרה, מר כהן לא שלל את האפשרות כי במהלך העקיפה התובעת החלה בנסיעה (ש' 47-48 בעמ' 2 להודעתו מיום 28.5.13, עמ' 46 למוצגי הנתבעת);

השאלה העומדת להכרעה- האם התובעת הגישה כנגד מבטחתה תביעת מרמה? דהיינו, האם אכן האירוע כלל לא אירע וכי הנזק ארע בנסיבות אחרות? הנסיבות כפי שעולות מהראיות מלמדות כי ככל שתביעת התובעת הינה אמת- הרכב המעורב הינו רכבו של מר כהן בלבד;

על מנת לדחות את התביעה על ביהמ"ש לקבוע כי בפרק הזמן, (המוערך על ידי בדקה שתיים לכל היותר), שחלף ממועד פניית מר כהן לרחוב פנקס ועד עצירתו ברמזור בצומת הרחובות פנקס ורמז (כ-300 מ' לאחר מכן) – התובעת רקמה מזימה להפליל את הנתבע כמי שגרם נזק לרכבה. (יוער כי פרק הזמן קצר אף יותר שכן יש לזכור כי גם על התובעת היה לנסוע את המרחק שבין שני הצמתיםׂ;

התובעת לא חששה לזמן את המשטרה למקום האירוע על מנת למסור גרסתה;

מנגד, די בכך שביהמ"ש יקבע כי מר כהן לא היה מודע למגע שבין שני כלי הרכב, מבלי צורך לקבוע כי אינו דובר אמת;

כתב האישום שהוגש כתב מר כהן בוטל מבלי שמר כהן זוכה. יש לזכור כי עול הראיה שהיה מוטל על המדינה הינו מעל לכל ספק;

לסיכום: הסבירות כי תביעת התובעת תדחה הינו נמוך ביותר.

לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים בשאלת שיעור הנזק והבאתי בחשבון את שאלת החבות, סבורני כי הצעתי לפיצוי בסך של 85,000 ₪ בניכוי תשלומי המל"ל ובצרוף שכ"ט עו"ד, מע"מ ואגרה הינה בהחלט במתחם הסבירות. (הערה: גם הצעתי הקודמת הביאה בחשבון את שאלת החבות).

הנתבעת תודיע עמדתה בתוך 30 יום מהיום. הפגרה תבוא במניין הימים.

לתזפ ליום 1/8/16.