ת"א 66210-10-13 ניקולא ואח' נ' קרן קיימת לישראל חיפה ואח'

בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך שינו הסעד המבוקש.

בכתב התביעה שהוגש מטעם המבקש נתבקש בית המשפט לתת צו עשה המורה למשיבה לאפשר למבקש לבצע את העבודות על פי שני המכרזים, נשוא התביעה. כן נתבקש בית המשפט להתיר לו לפצל את סעדיו בין הסעד לצו עשה המבוקש לסעדים כספיים בגין ביטול או הפסקת שני המכרזים.

בנוסף לתביעה זו, הגיש המבקש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בחיפה, בעקבות החלטת המשיבה להפסיק כל התקשרות עמו. במסגרת העתירה, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, לפיו התחייב המבקש לא לגשת למכרזי המשיבה או לבצע עבודות מטעמה עד ליום 1.5.15.

לפיכך, טוען המבקש כי הסעד של צו עשה אינו ריאלי בשלב זה, ועל כן מבוקש לתקן את התביעה על מנת לכלול בה את כל הסעדים הכספיים בגין יתרת העבודות שנמנע ממנו לבצע באחד המכרזים, וכן את מלוא התמורה בגין המכרז השני, לרבות הפסדי הכנסה בגין כמות העץ שהיתה מופקת אילו השלים את העבודות.

מוסיף וטוען המבקש כי המסכת העובדתית לא השתנתה פרט להוספת העובדה אודות הגשת העתירה המנהלית ופסק הדין בעקבותיה והשלכותיו על הסעדים הנתבעים. לטענתו, מדובר בתיקון בשלב מקדמי לאחר ישיבת קדם משפט ראשונה.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

לטענתה, הדרישה לצו עשה חלפה בעקבות הפשרה בין הצדדים בעתירה המנהלית, אך המבקש, באופן פסול, מבקש לנצל עובדה זו על מנת להמיר את תביעתו מצו עשה לסעד כספי תוך שהוא משלש את סכום התביעה כפי שטען שהיא שווה במסגרת ההליכים לסילוק התביעה, קרי 130,000 ₪.

מוסיפה המשיבה, כי המבקש מנסה להפוך את ההליך לעיסוק בעניינים שלא היו על הפרק בתביעה זו, למרות שלא השתנתה המסכת העובדתית אף לשיטתו. לחילופין, יש להתיר את התיקון רק במשורה בהתאמה לערכי התביעה כפי שהיתה בשעתה בערך של 130,000 ₪ תוך השתת הוצאות על המבקש בגין התיקון שיידרש בכתב ההגנה.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית לבחינת הבקשה נמצאת בגדרה של תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

לעניין תיקון כתב התביעה עמדת פסיקת בתי המשפט נוהגת בגישה ליברלית וכך נקבע, למשל ברע"א 2345/98 סלים דנגור ואח' נ' חנוך לבנה ו-3 אח', פ"ד נב (3) 427.

וכן בבש"א (ירושלים) 1986/08 עיריית ירושלים נ' גיא בר הנדסה אזרחית בע"מ :