ת"א 65702-05-17 ווהב ואח' נ' שלח ואח'

תביעה למתן צו מניעה המונע מהנתבעים 1 ו-2 להמשיך בביצוע עבודות בנייה מעל למבנה הידוע כ"תנור העתיק" שנמצא בבעלות התובעים בכפר עוספיא וליתן צו המורה להם להרוס את תוספת הבנייה. כן, כוללת התביעה בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בכדי לבדוק את הנזק אשר נגרם למבנה כתוצאה מעבודות הבנייה או הנזק שייגרם כתוצאה מהריסת תוספת הבנייה.

תחילה הוגשה התביעה לבית המשפט המחוזי, אך לבקשת התובעים שטענו כי התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בשוגג, הועברה התביעה לבית משפט זה.

ביום 12.07.17, בהיעדר כתבי הגנה מטעם הנתבעים 1 ו-2, ניתן נגדם פסק דין האוסר עליהם לבצע כל עבודת בנייה ו/או חיבור של קבע במקרקעין מושא המחלוקת, ומחייב אותם להרוס על חשבונם את כל אשר בנו ו/או חיברו באותם מקרקעין.

בכתב ההגנה שהוגש מטעמה, העלתה הנתבעת 3 טענת חוסר סמכות עניינית. לטענתה, אין לבית משפט זה סמכות ליתן את הצו המבוקש שעה שהצו מופנה כנגד השימוש או היעדר השימוש בשיקול דעתה של נתבעת 3, והסמכות זו נתונה לבית המשפט המחוזי או המנהלי. עוד טענה הנתבעת, כי אינה מתערבת בסכסוכים אזרחיים וכי תכבד כל החלטה שתינתן ע"י בית המשפט באשר למחלוקת שבין התובעים לנתבעים 1 ו-2. נתבעת 3 מתנגדת לסעד המבוקש באשר למינוי מומחה מטעם בית המשפט בטענה כי על פי תקנות סדר הדין האזרחי, חובה על התובע לתמוך כתב טענותיו בחוות דעת מומחה ומינוי מומחה ע"י בית המשפט בא רק לאחר שניתנה הזדמנות לצד שכנגד להפריך את חוות דעתו של התובע בחוות דעת נגדית.

בתגובה, טוענים התובעים כי נתבעת 3 כישות תכנונית האמונה על אכיפת חוק התכנון ובנייה, אינה יכולה לטעון כי בנייה ללא ההיתר על רכוש אחר מבלי הסכמתו ואישורו, לא מהווה סוגיה בתכנון ובנייה. התובעים דוחה את הטענה להיעדר סמכות עניינית ומפנים לפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין בר"ע 3749/12 ששון בר-עוז נ' דניאל סטר לפיו צומצמה תחולת הלכת שמש וכיום מוסמך בית משפט שלום לדון בתביעות על שימוש במקרקעין גם שלא תוך שמירה על גוף הנכס.

באשר מינוי מומחה מטעם בית המשפט, מפנים התובעים לתקנות 129 ו-130 לתקנות סדר הדין האזרחי לעניין מועדי הגשת חוות דעת מטעם הצדדים ומינוי מומחה מטעם בית המשפט. עוד הוסיפו וטענות התובעים כי נתבעת 3 לא התייחסה למעשה עניינית לנטען בתביעה ולא נימקה מדוע נמנעה הועדה מלנקוט בהליכי אכיפה לעבירות התכנון והבנייה שנעברו ע"י הנתבעים 1-2 למרות תלונות ופניות תובעת 1.

דיון

הלכה היא כי בבקשות כגון דא, יש לבחון רק את הכתוב בכתב התביעה, תוך הנחה כי ככל שתוכחנה הטענות שבו, יהא בכך די כדי לזכות את התובע בסעדים להם הוא עותר. בספרו של א' גורן, סדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט - 2009 (בעמ' 171) נאמר בהקשר זה, כך:

"אמצעי חמור זה יש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים שבהם ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על-יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שאותו הוא מבקש" (ר' גם: ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פד"י לז(4) 721, 724, י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ירושלים-1995 384-383)).