פלונית ז''ל (המנוחה) ואח' נ' אלמונים

האם יש להצהיר שדירה בתל אביב הרשומה ע"ש הנתבעים שייכת לעיזבון שאותו מנהל התובע, מאחר שמסמכי המתנה שמכוחם הועברה הדירה לנתבעים, חסרי תוקף?

א.רקע עובדתי

1.המנוחה פלונית ז"ל, ילידת 1930 (להלן: המנוחה או פלונית), עלתה לישראל בשנות החמישים של המאה הקודמת עם בעלה פלוני והם התגוררו במעברה. הוריו של התובע עלו לארץ והגיעו אף הם לאותה מעברה, שם הכירו את פלונית ופלוני (להלן: בניה"ז) ונקשרו ביניהם קשרי ידידות. לבניה"ז לא היו ילדים.

2.עם פינוי המעברה בשנות השישים, עברו בניה"ז ומשפחת התובע (הוריו וילדיהם) להתגורר באותו בניין ברחוב XXX בXXX בתל אביב והפכו לשכנים. בניה"ז התגוררו בדירה הידועה כחלקה XXX בגוש XXX (להלן: הדירה).

3.בניה"ז קנו חנות במרכז המסחרי של השכונה שבה התגוררו, ברחוב XXX בXXX (להלן: החנות) ופתחו בה מספרה. במספרה עבדה הנתבעת מס' 1 (להלן: הנתבעת או ש') לטענתה, משנת 1974 ועד לפיטוריה בשנת 2009. הנתבע 2 הוא בעלה של הנתבעת (להלן: הנתבע או נ'). לטענת הנתבעים, שניהם היו בקשר חם ואוהב עם בניה"ז והם חגגו יחדיו ימי הולדת, סעדו יחד ארוחות חג וארוחות שבת ואף נסעו יחדיו לחו"ל. לדבריהם, המנוחה הייתה בת בית אצלם והיחסים בין ש' לפלונית היו כיחסים שבין אם לבת.

4.לטענת התובע, מאחר שלבניה"ז לא היו ילדים, הם ראו במשפחתו, משפחת א' – הוריו, אחיו וילדיו - כמשפחתם ומשפחת א' הזמינה את בניה"ז לארוחות שבת ולאירועים משפחתיים. התובע טען שבניה"ז ראו בו כבן הגדול שלהם. התובע טען גם, שאביו עזר לבניה"ז בכל דבר והם אף נסעו לטיולים משותפים. לדבריו, אף לאחר פטירת הוריו המשיך הקשר הקרוב בינו לבין בניה"ז והם התארחו בביתו ברמת השרון בימי שישי. התובע טוען שגם לאחר פטירת פלוני, המשיך הקשר ההדוק בין משפחתו, לרבות ילדיו, לבין המנוחה והוא סייע לה בכל דבר ובמיוחד בשנים האחרונות לחייה הוא טיפל בהעסקת עובדת זרה עבורה וליווה אותה לבדיקות ובאשפוזים.

5.ביום 21.12.66 ערכו בניה"ז צוואות שבמסגרתן ציוו את עיזבונם לבן הזוג שייוותר בחיים ולאחר פטירת שניהם, הם ציוו את עיזבונם ל – 12 אנשים שבהם נכללים ארבעה מבני משפחתו של התובע.

6.פלוני נפטר בשנת 1992 וביום 23.10.03 ערכה המנוחה צוואה חדשה שבה הורישה את עיזבונה ל – 17 נהנים, מתוכם תשעה ממשפחת התובע ושלושה הם ילדי הנתבעים. בצוואה זו הורתה המנוחה למנות את התובע והנתבעים למנהלי עיזבונה. כמו כן, בצוואה זו המנוחה הורתה שהנתבעים ימונו לצורך הנצחת זכרם של בניה"ז והם ייקבעו לפי שיקול דעתם מה הסכום שיועבר להנצחה וכיצד תבוצע ההנצחה (להלן: צוואת 2003). צוואה זו היא צוואה נוטריונית שנערכה ע"י עו"ד אברהם מזור (להלן: עו"ד מזור). בו ביום, חתמה המנוחה גם על ייפוי כוח כללי נוטריוני שבמסגרתו הסמיכה את ש' להיות באת כוחה למגוון פעולות רחב ביותר, לרבות העברת נכסיה. כמו כן, ביום 31.10.03 נתנה המנוחה לש' ייפוי כוח והרשאה לפעול בחשבון הבנק שלה.

7.ביום 11.5.06 ערכה המנוחה שתי צוואות חדשות. צוואה אחת דומה לצוואת 2003 ואולם נאמר בה שיש למכור את החנות ולהעביר את תמורתה ל – 17 נהנים שמפורטים בה. באותו יום, המנוחה ערכה צוואה נוספת שבה התייחסה רק לדירה ובמסגרתה היא צוותה את הדירה לנתבעים בלבד. בצוואה זו נאמר שהצוואה השנייה שנחתמה באותו יום מתייחסת ליתרת עיזבונה. גם צוואות אלו נערכו ע"י עו"ד מזור (להלן: צוואת 2006).